ח"כ רונית תירוש הזמינה חוות דעת מחברתה עו"ד נורית אלשטיין
תאריך: 12/08/2010 10:00 מחבר: מערכת האתר
ח"כ רונית תירוש החלה את דרכה במערכת החינוך כמורה לערבית בשנת 1977 ועד 1979 כמורה לערבית בבית הספר "גרץ" בתל אביב. בשנים 1979 ועד 1988 עבדה כמורה לערבית בעירוני ט' בתל אביב. בתום כהונתה כמורה התמנתה לנהל את אותו בית ספר עד 1996. שנה לאחר מכן כיהנה כמנהלת מינהל החינוך בעיריית תל אביב עד שנת 2000. יצאה לחופשת לימודים. ובשנים 2001 ועד 2005 כיהנה כמנכל"ית משרד החינוך והתרבות.
התביעה
בחודש מרץ 2003 ביקשה תירוש מהנציבות שיכירו בה כ"מנכ"ל הבא מן השירות". הכוונה להכיר בזכויות שלה כמי שעבדה בשירות הציבורי במשך השנים כך שיחושבו לצורכי צבירת זכויות הפנסיה. הנציבות דחתה את בקשתה. בעקבות פנייתה הנוספת של תירוש , כתב היועץ המשפטי בנציבות חוות דעת המנמקת את סירובה להיענות לדרישתה של תירוש.
חוות דעת תומכת ותגובת היועץ המשפטי
תירוש פנתה לעו"ד נורית אלשטיין מי שכיהנה אז כמנהלת המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה ולימים התמנתה כיועצת המשפטית של הכנסת. בחוות דעתה כתבה אלשטיין בין השאר, כי היא נותנת אמון מלא בדבריה של גב' תירוש וקבלת דרישתה להכיר בה כמנכ"ל הבא מהשירות תביא לתוצאה צודקת ונכונה. חוות הדעת אומצה על ידי משרד החינוך והנציבות. כך אושרה רטרואקטיבית לתירוש חופשה ללא תשלום בשנים 1997 עד 2001 מה שאיפשר לה לרכוש את זכויות הפנסיה עבור שנים אלה.
בחודש אוקטובר 2005 קיים היועץ המשפטי לממשלה דיון בסוגיה בעקבותיו החליט שלא להכיר בתירוש כמנכ"לית הבאה מן השירות וקבע כי אין לנקוט צעדים רטרואקטיביים חריגים כפי שאישרה הנציבות שנים קודם.
תירוש בתגובה הגישה בספטמבר 2007 תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ובקשה שיכירו בה כמנכ"ל הבא מהשירות כשהיא נסמכת על חוות דעתה התומכת של עו"ד אלשטיין. עוד טענה כי היועץ מזוז לא העניק לה את זכות הטיעון.
בחודש מאי האחרון ניתן פסק דין בו קבעה השופטת שרה מאירי כי זכות הטיעון נשללה מתירוש ולכן יש להשיב העניין לדיון מחודש בפני היועץ המשפטי לממשלה.
על חברות וניגוד עניינים
מפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה ומהערעור שהגישה הפרקליטות לבית הדין הארצי לעבודה עולה חשד שחוות דעתה של אלשטיין הושפעה, לכאורה, מיחסי חברות קרובים בין השתיים והיה מקום לצפות מאלשטיין לפסול עצמה מלטפל בחוות הדעת, מטעמים של ניגוד עניינים הצומחת מהיכרות חברית העלולה להשפיע על האובייקטיביות הנדרשת בנסיבות אלו.
על מה מדובר בעצם ? מהמסמכים שהוגשו בבתי הדין לעבודה עולה כי אלשטיין העבירה לעיונה של תירוש את טיוטת חוות דעתה להתייחסותה. על גבי נייר רשמי של משרד המשפטים כתבה אלשטיין בכתב ידה הערות בנוסח הבא: "רוניטוש, חטפתי מקלחת, עמדתי בגבורה, ראי חוות הדעת אשפץ אותה מחר". תירוש העירה בכתב ידה את הערותיה וסיימה בנימה אישית: " תודה על הכול. אוהבת רונית".
האם קשר חברי ואוהב ככל שיהיה וכפי שבא לביטוי בהתכתבות בין תירוש לאלשטיין לא מחייב את אלשטיין לפסול עצמה? האם אין כאן ניגוד עניינים וזלזול בתקינות ההליך ?
השופטת שרה מאירי חושבת שלא. וכך קבעה בפסק דינה: " הרמיזות או שמא האמירות המפורשות המיותרות לחלוטין, בדבר הקשר בין התובעת לבין כותבת חוות הדעת, אינן ראויות כלל ועיקר. מישור ההתמודדות הוא כאמור דרך המלך של טיעון עובדתי – משפטי".
הפרקליטות חושבת אחרת. גם אנחנו. מצופה מח"כ תירוש להיות קצת יותר רגישה וזהירה. לא פונים לחוות דעת אצל חברה קרובה ומצפים שעובדה זו לא תיחשף ותפגע באמינות של התובעת ושל כותבת חוות הדעת המשפטית.
