צחי הנגבי זוכה מעבירות מרמה והפרת אמונים אך הורשע בעדות שקר
תאריך: 23/08/2010 15:17 מחבר: מערכת האתר
תופעת המינויים הפוליטיים
בימים בהם מרכז הליכוד נחשב לעוצמתי ומשפיע על בחירת השרים וחברי הכנסת מטעמו, באמצעות דילים, טובות הנאה והבטחת המועמד לסדר ג'ובים במוסדות השלטון, מצא צחי הנגבי את העיתוי המתאים מבחינתו כחלק ממסע החיזור אחרי חברי המרכז לפרסם בעלון הליכוד כי הוא שיאן המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה.
מבקר המדינה קרא את המודעה ומצא שיש מקום לחקור מה עומד בפועל מאחרי אמירתו של הנגבי, כמה באמת מינויים פוליטיים הוא ביצע. מה יש באותם מינויים. האם כל אלו שמונו ראויים לתפקידם. ממצאי חקירת המבקר הועברו ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, על מנת שיחליט אם יש מקום לפתוח בחקירה בחשד לשוחד בחירות ומרמה והפרת אמונים המיוחס לשר הנגבי. היועץ בדק והחליט להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירה כנגד הנגבי בחשד האמור. החקירה הושלמה בצירוף המלצת המשטרה להגיש כתב אישום, שהוגש בשנת 2006.
האישום, הזיכוי וההרשעה
לפי כתב האישום יוחסו להנגבי 72 מינויים פוליטיים בשנים 2001-03. נטען כלפי הנאשם כי היה מעורב אישית ב 49 מינויים בתוך המשרד והיתר בגופים אחרים הקשורים בו.
בכתב האישום, שהוגש נגד ב-2006, יוחסו להנגבי ב-72 מינויים פוליטיים במשרד לאיכות הסביבה בין השנים 2001-2003. נטען כי הנגבי היה מעורב ב-49 מינויים במשרד והיתר בגופים הקשורים למשרד.
בנוסף הואשם הנגבי בשבועת שקר, כיוון שטען בפני ועדת הבחירות המרכזית כי לא הוא שפירסם את המודעה. לטענתו, ראש לשכתו עמדה מאחורי הפרסום. בתום 4 שנים של דיונים הכריע בית המשפט בחודש יולי 2010 וזיכה ברוב דעות את הנגבי מעבירות שוחד בחירות ומרמה והפרת אמונים. מנגד הורשע הנגבי במתן עדות שקר בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
מחלוקת בתוך ההרכב
המחלוקת בתוך הרכב השופטים נסבה סביב הסוגיה, האם מינויים פוליטיים הם עבירה על החוק הפלילי והאם הם נופלים בגדרה של מרמה והפרת אמונים. השופט יואל צור, אב בית הדין, זיכה את הנגבי מכל האישומים שיוחסו לו וקבע כי לא היה פגם בהעברת קורות חיים מלשכת השר לידי הגורמים המקצועיים במשרד שלהם שמורה ההחלטה על דחיית המועמד או קבלתו. לדעת השופט רק לאחר תקופת כהונתו של הנגבי במשרד התקבלה הנחייה של היועץ המשפטי דאז, מני מזוז, שקבעה נורמות בעניין המינויים הפוליטיים.
לדברי השופט כעולה מהכרעת הדין, החלטת היועץ המשפטי להגיש כתב אישום נגד הנגבי ומנכ"ל משרדו הרשקוביץ אינה שיוויונית. לטענתו, החלטה על פתיחה בחקירה פלילית ולאחריה הגשת כתב אישום יש בה משום "יצירת עבירה פלילית". להאשים את השניים במרמה והפרת אמונים ותוך כדי להלביש עליה את המינויים הפוליטיים שלא הוגדרו אז כעבירה ספציפית בחוק העונשין יש בה כדי לפגוע בעיקרון החוקיות.
ביחס למינויים הפוליטיים, ציין עוד השופט יואל צור, כי גם אם יש במינויים פוליטיים משום עבירה של הפרת אמונים, הרי שבמשך שנים דבר לא נעשה בנידון. "לא יתכן ליתן הכרעה שיפוטית, הקובעת כי עסקינן בעבירה פלילית, על מעשים שנעשו עוד טרם הוצאה הנחייה המזהירה לבל יעבור אדם עבירה פלילית בגין מינוי פוליטי ובמיוחד שעה שעד היום נקבעות הוראות המנסות להגדיר מהו מינוי פוליטי אסור".
מנגד, השופטים שחם ורומנוב קיבלו את הטענה המשפטית העקרונית שהועלתה על-ידי הפרקליטות, לפיה מינויים פוליטיים מהווים והיוו בתקופה הזו עבירה של מירמה והפרת אמונים.
בעקבות חילוקי הדעת בין השופטים, הוחלט לבטל את האישום הראשון במירמה והפרת אמונים, כיוון שעל-פי חוק יש לאמץ את דעת שופטי הרוב המקלה עם הנאשם.
באשר להרשקוביץ, השופטים רומנוב ושחם היו שותפים לדעה שיש לקבל את טענת ה"הגנה מן הצדק" שהועלתה מטעמו, כאשר השופט צור סבר כי יש לזכותו. לפיכך בוטלו האישומים נגדו ברוב דעות.
בנוגע לעבירת שוחד הבחירות והניסיון להשפיע על בעל זכות הצבעה, סברו צור ורומנוב כי יש לזכות את הנגבי מביצוען - זאת כנגד דעת המיעוט של השופט שחם, שסבר כי יש להרשיעו. התוצאה היא שביחס לשתי עבירות אלה הוחלט, ברוב דעות, לזכות את הנגבי.
לעניין עבירת עדות השקר נחלקו בה שופטי ההרכב. השופטים רומנוב ושחם קבעו כי המדינה הוכיחה מעבר לספק סביר את האישומים הללו כנגד הנגבי. מנגד, השופט צור סבר כי לא הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הנגבי עבר עבירה של עדות שקר או שבועת שקר, ולכן יש לזכותו. בדעת רוב הורשע הנגבי בעדות שקר.
לקראת גזר הדין תבקש הפרקליטות לקבוע כי יש קלון בעבירה בה הורשע הנגבי. אם ייקבע כי מדובר בעבירה הנושאת עמה קלון - ייאלץ הנגבי להתפטר מתפקידו במפלגה ומהכנסת ולהיפרד מהחיים הציבוריים והפוליטיים.
עמוד הקלון
ביום 09/11/10 החחליט בית משפט השלום בירושלים ברוב דעות להטיל קלון על ח"כ צחי הנגבי, שהורשע כזכור במתן עדות שקר. עוד נגזר על הנאשם קנס של עשרת אלפים שקל. עם זאת החליט בית המשפט, שלא להטיל על הנגבי עונש מאסר על תנאי.
המשמעות המעשית העולה מהחלטת בית המשפט היא שהנגבי מושעה מיידית מחברותו בכנסת, אך יוכל להתמודד בבחירות לכנסת הבאה. העובדה שלקלון לא צורף עונש מאסר על תנאי, לא תמנע ממנו להתמנות בעתיד לתפקיד שר.
