מכשירי ניווט - מי אחראי לטעויות?
תאריך: 28/06/2011 16:03 מחבר: ורד כהן ורענן בר-און, עורכי דין
מאת: ורד כהן ורענן בר-און, עורכי דין
ניר נחשון ניצל מלינץ'. כפי שפורסם, נחשון הינו נפגע נוסף מטעות במכשיר ניווט. על פי הפירסומים, נכנס נחשון לכפר עיסאווייה שבמזרח ירושלים בגלל טעות במכשיר הניווט שברשותו. אין זו הפעם הראשונה בה טעות במכשיר הניווט גורמת לנהג לככב בסרט אימה. במילים פשוטות תיאר נחשון את ייסורי הגוף והנפש : "כשהתחילו האבנים הבנתי, שאני הולך לאבד את החיים שלי, והתחלתי לחשוב שאני לא רוצה למות בצורה הזאת... כל מה שיכולתי לראות זה מבטים של רצח. הרגשתי שהחיים שלי עומדים להסתיים בכל רגע". למרבה המזל, מישהו למעלה שלח לנחשון את מוכתר הכפר ובנו, שחילצו אותו. נחשון קיבל את חייו במתנה. גם הפעם הסתיים האירוע החמור "רק" בפגיעות גוף ונפש, ולא חלילה במוות.
טעויות בניווט
במקביל למאמצי המשטרה וכוחות הבטחון לתפוס את פורעי החוק ומיצוי הדין עימם, יש לשאול מה חלקה באחריות של רשת הניווט בגינה טעה נחשון בדרכו ?
בשוק הישראלי פועלות תוכנות ניווט של חברות וגופים שונים. כל אחת מהחברות מפרסמת את מדיניות העדכונים של המפות בהן נעשה שימוש. כך, עם תוכנת הניווט מקבל הרוכש חבילת מפות לאזור הרצוי או למספר אזורים (ישראל / חו"ל), והוראה בדבר תדירות פירסום עדכונים למפות.
מי שסבר שניתן להתייחס למערכת הניווט הלוויינית כ"אורים ותומים" של המבקשים להתמצא בשטח, נדון לאכזבה. גם המערכות המתוחכמות ביותר נוטות לעשות טעויות. באם יסתבר, כי אכן בשל פגם במכשיר הניווט טעה נחשון בדרכו, ונקלע למצב בלתי אפשרי בו ניתלו לו חייו מנגד, יש לשקול הטלת אחריות על יצרן / יבואן מכשיר הניווט, ולחייבם לפצות את נחשון ואחרים על הנזקים שנגרמו להם כתוצאה משימוש במוצר פגום.
אחריות משפטית
פגם במוצר יכול ויהא משלושה סוגים : פגם בתכנון, פגם בייצור או אף פגם בהעדר אזהרות מתאימות והוראות שימוש ראויות למוצר. הטלת אחריות על חברות הניווט יכול ותיעשה בין מכוח חוק האחריות למוצרים פגומים ובין בעילות כלליות אחרות – נזיקיות (כדוגמת רשלנות) וחוזיות (כדוגמת הפרת חוזה). שתי האפשרויות מתקיימות זו לצד זו, ואינן נגרעות זו מרעותה.
מכוח חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם – 1980, יכול נחשון לתבוע בגין נזקי גוף בלבד, והינו בעל תיקרת פיצויים מוגדרת. על פי חוק זה כל שעל נחשון להוכיח הינו הפגם במוצר אשר גרם לנזק, ואין צורך להוכיח רשלנות או אשם כלשהו מצד היצרן.
על פי חוק האחריות למוצרים פגומים, ייחשב מוצר פגום אם בשל ליקוי בו, או כאשר בשל היעדר אזהרות או הוראות שימוש מתאימות, הוא עלול לגרום נזק גוף. בחוק אף נקבעה חזקה, שהמוצר ייחשב פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום, מאשר עם המסקנה שהיה תקין.לעומת זאת, בתביעות מכוח פקודת הנזיקין או דיני החוזים הרגילים – אין הגבלה לתיקרת הפיצויים הנתבעים, ואף לא לסוג הנזק בגינם הם נתבעים.
בישראל טרם פורסמה תביעה כלשהי של צרכן נגד חברת ניווט, על אף מקרים בעבר בהם נקלעו נהגים לסכנות עקב טעויות במכשירי ניווט שונים. מדיניות צרכנית נכונה תומכת בהטלת אחריות על יצרני / יבואני מכשירי הניווט.
הטלת האחריות תרתיע יצרנים, למען יפעלו למניעת נזקים מיותרים ולהגברת רמת הבטיחות של מוצריהם. למותר לציין, כי היצרנים הינם בעלי יתרון המידע והטכנולוגיה, ובכוחם לפעול לצורך הקטנת נזקים עתידיים, ולכל הפחות להגברת זהירות הצרכנים והרתעתם מפני שימוש במוצר באזורים מסויימים.
הטלת האחריות אף תביא לפיזור הנזק. היצרן יכול וצריך לבטח את עצמו, בביטוח אחריות, על נזקים שעלולים להיגרם ממוצריו. ההנחה היא שהיצרן (בנבדל מהצרכן) הוא המבטח היעיל ביותר, ואף בעל "הכיס העמוק", ולפיכך הוא שיעמוד בנזקים טוב יותר מאשר הצרכן.הטלת אחריות על יצרנים תעודד יצירת פשרות, תפחית הוצאות משפט ותחסוך משאבים רבים של כל הצדדים.
אף משיקולי צדק, יש להעדיף את הצרכן הקטן על פני היצרן החזק, ולחתור להשגת פיצוי נזקיו של הצרכן על פני אינטרסים כלכליים תעשייתיים של היצרן.קל וחומר משיקולי הגינות. זאת, כאשר היצרן ידע, או שומה היה עליו לדעת, על הסיכונים הטמונים במוצר, וגרף את רווחיו כתוצאה משיווק המוצר. הצרכן לעומת זאת נחשף על כורחו לסיכונים, ואין לו יכולת של ממש להתמקח על תקינות ובטיחות המוצר.
בסיס נורמטיבי נרחב מצוי בחוקי מדינת ישראל להטלת אחריות גם מכוח דיני הנזיקין והחוזים הכלליים. כך למשל, גילוי פגם במוצר מהווה מעין הפרת הבטחה של היצרן לצרכן, ומכאן ההצדקה להטלת אחריות, שבסיסה חוזי, על היצרן.
סכום
שתי אפשרויות לסיומו של סרט האימה בו כיכב נחשון :
האחת – בעלת השלכות פרטיות בלבד, במסגרתה יגייס נחשון את כוחותיו בניסיון לחזור לתפקוד, פיזי ונפשי, תקין, ויתמודד לבדו עם צלקות האירוע הקשה.
השניה – בעלת השלכות ציבוריות, במסגרתה "נרוויח" כולנו את הקטנת הסיכון להישנות מקרים דומים, נפיק לקחים ונגביר את בטיחות השימוש במכשירי הניווט, לרווחת כלל הצרכנים. זאת, בבחינת ה"פיקח", המנסה מראש שלא להגיע למצבים מהם קשה להיחלץ לאחר מכן.
