ליקויים מהותיים בתפקוד ראש הממשלה בטיפול במשט התורכי
תאריך: 17/06/2012 15:18 מחבר: מערכת האתר
רקע כללי
ב-31.5.10 השתלט צה"ל על שש ספינות שהיו בדרכן לעזה במסגרת משט מחאה טורקי. המשט אורגן על ידי קואליציה של ארגונים פרו-פלסטיניים במטרה להפר את הסגר הימי שהטילה ישראל על רצועת עזה ב-3.1.09, וליצור פרובוקציה, אשר מטרתה ללבות את הביקורת כלפי מדינת ישראל.
במהלך ההשתלטות על ה"מרמרה" נתקלו הכוחות משייטת 13 של חיל הים באלימות קשה מצד המפליגים, וכתוצאה מכך נהרגו תשעה מנוסעי האנייה, ונפצעו תשעה מלוחמי השייטת ו-55 מקרב המפליגים. ההשתלטות על חמשת כלי השיט האחרים עברה ללא נפגעים וללא אירועים מיוחדים.
האירוע הדרמטי נדרש לביקורתו של מבקר המדינה שבחר למקד אותה בהליך קבלת ההחלטות של הדרג המדיני והורדת ההחלטות לדרג הצבאי.
עיקרי הממצאים
המידע אודות היקף המשט ומטרותיו היה ידוע בתחילת שנת 2010. מעורבות טורקיה במשט החריג היה ברורה גם היא. במשרד הביטחון ובצבא העריכו כי המשתתפים במשט נושאים נשק חם וקר וסביר להניח שיפעילו אותו נגד כוחות צה"ל.
חיל הים הכין תוכניות השתלטות. הנחיית הדרג המדיני היתה להימנע ככל האפשר מפגיעה בנוסעי המשט. בזירה הדיפלומטית נערכו שיחות והבהרות כדי לסכל את המגמה המוצהרת של מארגני המשט לגרום לנזק תדמיתי למדינת ישראל.
בביקורת נמצא, כי על אף שהמידע על המשט הטורקי החל להצטבר כבר בראשית שנת 2010, לא נערכה אצל ראש הממשלה עבודת מטה סדורה ותהליך קבלת ההחלטות לא היה מתועד ולא שיכלל את כל העמדות של המשרדים ובעלי תפקידים שנטלו חלק בדיונים.
ראש הממשלה לא קיים דיונים משותפים עם שרי החוץ והביטחון כדי לגבש דרך פעולה בזירה הבינלאומית שתוביל אולי לביטול יציאת המשט בדרכים דיפלומטיות.
הפגישות בארבע עיניים של ראש הממשלה עם שריו לא תועדה, לא הוכן נייר מטה, לא ברור אם בכלל התקבלו החלטות ואלו הן. בהעדר תיעוד כמתחייב לא ניתן לבסס שפה משותפת בין כל המשרדים.
עוד עולה מהביקורת שלאחר שהמשט יצא לדרכו, לא התקיים דיון אחד משותף ואינטגרטיבי בין כל הגורמים הרלבנטיים.
בדיון שהתקיים עם שרי השביעיה, לא נטלו חלק הגורמים המקצועיים וכך לא ניתנה הזדמנות להביע דעתם. עם זאת התקבלה החלטה שאינה מבוססת על תשתית של ידע והבעת דעות מקצועיות.
הדיון בשביעיה לא עלה בקנה אחד עם המלצות ועדת וינוגרד שחקרה את תהליכי קבלת ההחלטות במלחמת לבנון השנייה.
ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי לא כונסה כלל על ידי ראש הממשלה כדי לדון בדרכים להתמודדות עם המשט התורכי. ראש הממשלה פעל בניגוד לחוק כאשר לא הפעיל את המועצה לביטחון לאומי שתכין עבורו נייר עמדה להתמודדות עם המשט והשלכותיו.
הדרג המדיני, ובכלל זה ראש הממשלה ושרי ה"שביעייה" גיבשו את עמדתם ביחס למתווה הפעולה הצבאית, בלי שזו הוצגה להם במפורט ובאופן סדור ובלי שהוצגו בפניהם חלופות של ממש.
על בסיס ממצאים אלו מגיע המבקר למסקנה בזו הלשון: בתהליך קבלת ההחלטות בהובלת ראש הממשלה ובאחריותו בעניין הטיפול במשט הטורקי נתגלו ליקויים מהותיים ומשמעותיים: תהליך
קבלת ההחלטות אצל ראש הממשלה נעשה ללא עבודת מטה סדורה, מסוכמת מתועדת ומתואמת; ראש הממשלה לא הנחה על ביצוע עבודת מטה אינטגרטיבית בנוגע למדיניות הראויה להתמודדות עם המשט, ותחת זאת קיים פגישות אישיות נפרדות עם השרים.
מבקר המדינה מדגיש, כי ראוי שראש הממשלה מתוקף אחריותו הכוללת, יפעל להבטיח כי קבלת החלטות בתחום הביטחון הלאומי תיעשה בהליך סדור, תוך הישענות על המל"ל בתוקף חוק המל"ל ועל גורמי משרד החוץ וגורמי הביטחון והמטה הנדרשים, לרבות העלאת הנושאים הרלוונטיים לדיון בהרכב השרים המתאים.
