הוגש כתב אישום נגד בעלי מאפיות החשודים בעשיית קרטל
תאריך: 01/08/2010 15:12 מחבר: מערכת האתר
שוק הלחם
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) היקף הוצאת משקי הבית בישראל על מוצרי לחם עומד של 2 מיליארד שקל בשנה. הצרכנים העיקריים של הלחם הן משפחות מרובות ילדים ומשפחות מעוטות יכולת. כדי להגן על צרכני הלחם הוטל מזה שנים רבות פיקוח על כמחצית משוק הלחם האחיד וחלה רגילה. מחיר מפוקח קובע בחוק מחיר מכסימום שהיצרן רשאי לגבות מהצרכן.
לפי סקר של חברת CIA (קרדיט אינפורמיישן אסוסיאשיין) משנת 2006 כ-50% מהלחמים הנקנים בישראל מיוצרים ע"י שלוש המאפיות הגדולות: אנג'ל, ברמן ודוידוביץ. שאר הייצור והמכירה מתבצעים על ידי מאות מאפיות וחנויות לחם הפזורות ברחבי הארץ.
יצרני הלחם המובילים ושאר המאפיות המיוחדות כמו לחם ארז תושיה ואח' מייצרות תמהיל מוצרים דומה, הכולל לחם אחיד, לחם לבן, חלה, לחמים פרוסים ולחמניות. התחרות העיקרית בין המאפיות מתמקדת באיכות המוצר, אריזתו, ייחודו ואורך חיי המדף שלו. יצרני הלחם המובילים רכשו בעבר מאפיות אחרות. במקום שנדרש אישור מוקדם של רשות ההגבלים העסקיים לביצוע הרכישה, הוגשו בקשות שנבחנו ואושרו בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק.
עשיית קרטל
לפי עיקרון השוק המשוכלל והתחרותי אמורים יצרני הלחם לנהל ביניהם תחרות הוגנת שייעודה להיטיב עם הצרכן. החוק אוסר על מתחרים לתאם מחירי המוצרים, לחלק את השוק מבחינה גיאוגרפית, לעשות הסדרים כובלים עם ספקי הקמח והתשומות האחרות לייצור ושיווק הלחם. לצורך כך הוקמה רשות ההגבלים העסקיים כדי לאכוף את הוראות החוק.
לפי החשד המסתמן וכפי שעלה בדיון בהארכת המעצר של החשודים בעשיית קרטל, הבעלים של המאפיות המובילות, אנג'ל, דוידוביץ וברמן, בחרו שלא להתחרות ביניהן על כיסו של הצרכן. מתחרה שבחר להוריד מחיר הלחם מתחת למחיר המפוקח באזורים ספציפיים כמו שכונות חרדיות, קיבל "זימון" מהמתחרה האחר לשיחת בירור שבסיומה על פי החשד, הסכים לגבות מחיר שהיה מוסכם ומתואם על ידי היצרנים שויתרו על התחרות לטובת שיפור במאזן הרווחים שלהם.
יצרנים בכל תחום לא אוהבים להתחרות. אין יותר נוח ומשתלם לתאם מחירים ולחלק את השוק. תחרות כפי שדורש החוק מצריכה השקעה, יצירתיות, הורדת מחירים, שיווק אגרסיבי, שימור לקוחות, הקפדה על איכות מוצרים. לא פשוט. המון הוצאות שמשפיעות על שורת הרווח התחתונה.
על רקע זה, מנסים בעלי עסקים להתחכם לרגולטור. זה יכול להצליח לזמן מוגבל. בסופו של יום, יצרן קטן שנפגע מקרטל של יצרנים גדולים, יפנה לרשות ההגבלים כמתלונן או כמודיע וידווח על המתרחש.
הפנייה תיבחן בהיבט המשפטי. אם ימצא שקמה עילה לפתוח חקירה תוך התחשבות באינטרס הציבורי, כך יעשה. זה מה שקרה גם במקרה של יצרני הלחם.
אקט של הרתעה זמנית. אין להוציא מכלל אפשרות כאשר התותחים יפסיקו לרעום והשקט יחזור לשוק הלחם, הקרטליסטים יקומו שוב מרבצם יבנו קרטל אחר אך הפעם ביתר זהירות כדי לא להשאיר עקבות וראיות לחוקרי הרשות.
החשודים בפרשת קרטל הלחם
בחקירה הנוכחית זומנו לחקירה החשודים המרכזיים הבאים:
-
ערן שפיגל, מנהל מכירות אזור המרכז של אנג'ל,
-
יוחנן אהרונסון, מנכ"ל מאפיית מרחבית
-
ירון אנג'ל, מנכ"ל ובעלים של מאפיית אנג'ל.
-
יהודה שניידמן , מנכ"ל חברת ברמן.
-
מוטי חסין, מנהל בכיר במאפיות אנג'ל.
לפי בדיקותינו החקירה מתנהלת במרץ רב במטרה להגיש כתבי אישום נגד החשודים. עם סיומה של החקירה נדווח לכם על תוצאותיה.
כתב אישום
רשות ההגבלים הגישה השבוע (סוף אוגוסט 2012) כתב אישום חמור נגד 19 נאשמים בפרשת קרטל הלחם ובהם המאפיות הגדולות בישראל - קבוצת אנג'ל, קבוצת ברמן וקבוצת דוידוביץ - וכן נגד מנהליהן ונושאי משרה בכירים בהן: ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל; יהודה שניידמן, מנכ"ל מאפיית ברמן; יוחנן אהרונסון, מנכ"ל מאפיית מרחבית ויו"ר מאפיית דגנית עין בר; ושייקה דוידוביץ', מנכ"ל מאפיות דוידוביץ'. זאת, בטענה כי תיאמו מחירים במטרה להעלות את מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן.
לפי כתב האישום, הסכימו אנג'ל, שניידמן, אהרונסון ודוידוביץ' להימנע מתחרות ביניהן ואף ערכו חלוקה מתואמת של הלקוחות. עוד הוסכם בין הנאשמים כי המאפיות יפעלו במשותף להעלאת מחיר הלחם האחיד לצרכן.
לאור מעשיהם מיוחס לנאשמים עבירות של הסדר כובל בנסיבות מחמירות.
