מבקר המדינה בדק את הליך מינוי הקצונה הבכירה בצה"ל
תאריך: 01/09/2010 14:56 מחבר: מערכת האתר
בימים אלו כאשר המדינה סוערת בעקבות החקירה בעניין "מסמך גלנט", הנוגע כזכור, לניסיון לשנות ולפגוע בהמלצת שר הביטחון למנות את גלנט לרמטכ"ל, פורסם דוח מבקר המדינה שבדק את הליך המינוי של הקצונה הבכירה בצה"ל.
לפי דוח מבקר המדינה בצה"ל מתקיימים מדי שנה בשנה תהליכים של מינוי קצינים בשירות סדיר לתפקידים הצפויים להתפנות בשנה העוקבת. בתהליכים אלה מקבלים החלטות על מאות רבות של מינויים לשנה לתפקידים בכירים בתקנים של סגן אלוף (להלן - סא"ל) ועד תת-אלוף (להלן - תא"ל).
תהליך המינוי בצה"ל לתפקידים בתקנים של סא"ל עד תא"ל הוא מובנה וכולל מספר שלבים, שמטרתם לבחון את התאמת הקצינים הבכירים לכהן בתפקידים המתפנים . תהליך בחינת המועמדים נעשה בין השאר באמצעות מרכזי הערכה, חוות דעת של מפקדים ועמיתים.
תהליך המינוי של קצינים לתפקידים בדרגת אלוף שונה מתהליך המינוי לתפקידים בתקני סא"ל עד תא"ל, ומתקיים בין הרמטכ"ל לבין שר הביטחון. הרמטכ"ל הוא הקובע את המועמדים למינוי לתפקידים בדרגת אלוף, ומביא את המינוי לאישור שר הביטחון.
הביקורת וממצאיה
בתקופה מיוני 2007 עד ינואר 2008 ובתקופה מיוני 2008 עד אוגוסט 2009 בדק משרד מבקר המדינה את תהליכי המינוי של הקצונה הבכירה בצה"ל. ביקורת נבדקו בעיקר: תהליכי מינוי קצינים לתפקידים בתקני סא"ל, אל"ם ותא"ל במטכ"ל, בזרוע היבשה ובחיל המודיעין; ותהליכי מינוי של קצינים לתפקידים בדרגת אלוף.
בביקורת נמצא, כי ככלל, תהליך המינוי לתפקידים של הקצונה הבכירה בצה"ל לתפקידים בתקני סא"ל, אל"ם ותא"ל מתנהל באופן מובנה. מעבר לכך עלה בביקורת, כי בשנים האחרונות, ובעיקר בעקבות מלחמת לבנון השנייה פועל צה"ל לשפר את עמידתו באמות המידה שהוא הגדיר בכל הקשור לאופן ניהול הליך המינויים של הקצונה הבכירה לתפקידים בתקני סא"ל עד תא"ל.
חרף האמור מצא מבקר המדינה כי בחלק מהמקרים שנבדקו, מונו קצינים בכירים לתפקידם למרות שכיהנו זמן מועט ביותר בתפקידם הקודם, מונו מפקדי חטיבות ואוגדות סדירות מבלי שעברו כנדרש קורס מפקדי חטיבות, עוד נמצאו מינויים של קצינים שלא עמדו בדרישות התפקיד בכל הקשור להשכלה ותקופת ניסיון. בהקשר לחריגות אלה קובע המבקר, כי מצב זה אינו עולה בקנה אחד עם הכוונה והנורמות שקבע הצבא בעצמו לאייש את התפקידים בקצינים שיש להם את מטען הניסיון והידע המקצועי והמבצעי הדרוש למילוי התפקיד.
מינוי אלופים
בנוגע למינוי אלופים במטה הכללי, מצא המבקר כי קיימת שונות רבה אצל רמטכ"לים ושרי ביטחון בגישה הנוגעת למהות ולתהליך מינוי אלופים. מקבלי ההחלטות נותנים משקל יתר לתפיסתם האישית ופחות להליכים מובנים ומוסדרים. מה שקורה בפועל לטענת המבקר הוא שמתמנים קצינים לתפקידים בדרגת אלוף בעקבות "משא ומתן" בין הרמטכ"ל לבין שר הביטחון.
עוד טוען המבקר כי לא נקבע מסד נתונים מחייב שיש להביא בפני שרי הביטחון בבואם לבחון את המלצות הרמטכ"לים ולאשרן. "במצב דברים זה, התהליך למינוי קצינים לתפקידים בדרגת אלוף בצה"ל מתבסס על נוהג שאינו מובנה, אינו מוגדר, אינו מתועד (למעט עצם ההחלטה), ואינו נתמך בכללים או בנהלים כלשהם, המעוגנים בכתובים".
המלצות המבקר
למסד ולעגן בכתובים אמות מידה למינוי אלופים.
על שר הביטחון והרמטכ"ל לסכם בכתובים את מידת המעורבות של שר הביטחון בתהליך המינוי. אם אין הסכמה בין השניים ממליץ המבקר להקים ועדה מוסכמת על שניהם שתמליץ להם על דרכי פעולה.
להגדיר את מעורבותו של ראש הממשלה בתהליך מינוי אלופים.
לתעד את כל דיוני השיבוצים בין שר הביטחון והרמטכ"ל
המבקר ממליץ לשירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ללמוד את המלצות דוח זה בכל הנוגע לתהליכי המינוי והאישור לתפקידים בדרגת אלוף, בהקשר למינוי בעלי תפקידים בדרג דומה לאלוף.
