זוכו הנאשמים בפרשת הלבנת הון בבנק הפועלים
תאריך: 22/08/2010 15:56 מחבר: מערכת האתר
בשנת 2004 ערך המפקח על הבנק ביקורת בנושא העברות הכספים והלבנת הון בסניף בנק הפועלים ברחוב הירקון בתל אביב. ממצאי הביקורת העלו חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון. הממצאים הועברו לידיעת אגף החקירות במשטרת ישראל ומשם ליחידה הארצית לחקירות בינלאומיות יאחב"ל.
היחידה ביצעה חקירה סמויה במשך כשנה. בחודש מרץ 2005 הפכה החקירה לגלויה בעקבות ביצוע חיפושים בסניף הבנק ומעצר חשודים מקרב עובדי ומנהלי הבנק. דבר החקירה התפרסם בכל אמצעי התקשורת והניב כותרות מרעישות ודרמטיות.
לפי החשד העולה מהחקירה, מאות מיליוני דולרים הועברו ממדינות שונות בחו"ל לסניף הבנק, שם הולבנו על ידי עובדים שעסקו בתחום זה וחזרו בחזרה לחו"ל לגורם המעביר. 22 עובדים ומנהלים נעצרו ועוכבו לחקירה. עוד נטען כנגד החשודים כי הם לא דיווחו כנדרש בחוק לאיסור הלבנת הון על סכומי הכסף הגדולים שהופקדו במצטבר בבנק ובחברה לנאמנות שלו. לפי החשד, עובדי הבנק ידעו שההפקדות פוצלו במתכוון על ידי המפקידים לסכומים בגובה המותר ושאינו מחייב דיווח מיוחד לרשות לאיסור הלבנת הון.
כתב אישום הוגש בשנת 2008. מנהל הדסק הרוסי אליק לדר וסגנו יעקב סברדליק, הואשמו כי עשו יד אחת עם לקוחות שבטיפולם, אפשרו להם לבצע פעילות אסורה בחשבונותיהם ולא דיווחו על תנועת הכספים החשודה לרשות להלבנת הון ולבנק ישראל. כתב האישום התבסס בין השאר על עדותו של עד מרכזי, לאון בויקו.
זיכוי והגנה מן הצדק
ביום 22 באוגוסט 2010 זיכה בית המשפט המחוזי את הנאשמים על בסיס טענת "הגנה מן הצדק". השופט דוד רוזן ביקר בחריפות את המאשימה וטען כי לא העבירו כמויות אדירות של חומרים לידי ההגנה כמתחייב בחוק. . עוד קבע השופט כי על בסיס הנתונים שהוצגו בבית המשפט, הוא הגיע למסקנה כי קיימת פגיעה חריפה בתחושת ההגינות. את הפגיעה מייחס השופט ישירות למדינה המאשימה.
לפי העולה מהכרעת הדין המדינה אף הודתה כי הטעתה שלא במתכוון את בתי המשפט, עקב לחץ חריג בו הייתה נתונה. המדינה לא דיווחה דיווח אמת לבית המשפט כי עד התביעה המרכזי ליאון בויקו, קיבל מהמדינה טובות הנאה תמורת מסירת ידיעות ושיתוף פעולה עם התביעה. לעד המדינה שולמו 200 אלף שקלים ותיק שהיה תלוי כנגדו במס הכנסה נסגר.
רק לאחר שההגנה סיימה את חלקה במשפט, נמסר לה כל החומר בעניין בויקו. בנסיבות אלו לא היה באפשרות ההגנה לספק לנאשמים ייצוג הולם וצודק ללא המידע החשוב ביותר שהיה בעניינו של העד, בויקו. גם לדעת השופט, תקלה מסוג זה של התביעה מקימה את העילה לזכות את הנאשם בנימוק של הגנה מן הצדק.
