ליקויים חמורים בהיערכות שירותי הכבאות וההצלה לעת חרום
תאריך: 09/12/2010 11:05 מחבר: מערכת האתר
לאחר מלחמת לבנון השנייה התברר עם כמה העורף חשוף ולא מוכן להתמודדות עם פגעי הקטיוטות מגבול הצפון. התוצאות ההרסניות הביאו באופן טבעי את מבקר המדינה לחקור את הסוגיה ולפרסם את מסקנותיו כשנה לאחר מכן. המסקנות היו חמורות. העורף לא מוכן ובכללו מערך כיבוי האש. השבוע, לאחר אסון השריפה בכרמל, פרסם המבקר דוח מעקב על יישום מסקנותיו מהדוח שפורסם לפני כ 3 שנים. אין הפתעות. דבר ממשי לא נעשה. מסקנות והמלצות המבקר לפעולה לא בוצעו. דוח המעקב של המבקר מעלה את ממצאים חמורים אותם אנו מביאים בלשונו של המבקר.
הליקויים אחרי מלחמת לבנון לא תוקנו
בביקורת על מלחמת לבנון השנייה נמצאו ליקויים בהיערכות שירותי הכבאות לעת חירום, הן מבחינת המבנה הארגוני והן מבחינת ציוד וכוח אדם. בין היתר נמצאו באותה ביקורת ליקויים אלה: שירותי הכבאות מאורגנים במבנה מבוזר, בלי שיש לנציבות הכבאות מערכת ארצית של פיקוד ושליטה של נציבות הכבאות; אין לנציב הכבאות כלים ואמצעים המאפשרים לו להשתמש בסמכויות שהקנה לו החוק; בנציבות הכבאות לא פועלת יחידת מבצעים שיכולה לשמש מפקדה עורפית לטיפול בהקצאת כוחות; הכבאים האזרחיים החייבים בשירות ביטחון לא שובצו ביחידת מילואים שאינה נכללת בסדר הכוחות של צה"ל כדי להבטיח שלא יגויסו בעת חירום לצה"ל לתפקידים אחרים; לא פורסם נוהל לשיתוף פעולה בין פיקוד העורף ובין שירותי הכבאות; פיקוד העורף לא דאג לאמן את הכבאים ביחידות התגבור שלו.
בביקורת שממצאיה מוצגים בדוח המעקב הועלה כי לא זו בלבד שמרבית הליקויים שעלו בביקורת על מלחמת לבנון השנייה בנוגע לשירותי הכבאות לא תוקנו, אלא שהמצב אף החמיר לנוכח האיום הגובר על העורף.
התראות בלי תגובה
בביקורת התברר כי נציב הכבאות התריע פעמים אחדות בשנים 2007-2009 לפני שר הפנים דאז, ח"כ מאיר שטרית , שהיה מופקד על שירותי הכבאות, ולפני סגן ראש הממשלה ושר הפנים, מר אלי ישי, המופקד על שירותי הכבאות, ולפני משרד האוצר על המצב החמור ועל כל מה שחסר בשירותי הכבאות, אך בפועל לא חל שינוי ממשי במצב.
עוד הועלה כי במאי 2008, בעקבות הגשת הצעתו של שר הפנים דאז, ח"כ מאיר שטרית, לשינוי המבנה הארגוני של שירותי הכבאות, החליטה הממשלה על הקמת רשות ארצית לכבאות והצלה. בהחלטה זו נקבעו, בין היתר, לוחות זמנים לגיבוש חקיקה והמבנה הארגוני החדש של שירותי הכבאות. אולם עד מועד סיכום הביקורת, יוני 2010, לא יושמה החלטת הממשלה ומצבם של שירותי הכבאות לא השתנה ונותר חמור כשהיה. מר אלי ישי, המכהן כשר הפנים מאפריל 2009 , אמנם התריע גם הוא לפני ראש הממשלה על מצבם של שירותי הכבאות, אך רק ביולי 2010, לאחר סיום הביקורת, התקבלה החלטת ממשלה נוספת בנושא "שיפור מערך הכבאות" (ראו להלן) ועד אז, כאמור, לא חלה התקדמות של ממש בנושא.
לקיחת אחריות
המבנה הארגוני הקיים של שירותי הכבאות הוא בגדר בעיית יסוד חריפה בעת חירום: לנציב הכבאות אין יכולת ממשית של פיקוד ושליטה על הכוחות בשטח בעת שנדרשים יכולת מובהקת של ראייה כוללת, ריכוז מאמץ, גמישות וניידות; בשירותי הכבאות אין גורם מרכזי המוסמך לקבל החלטות על הקצאת משאבים ותעדופם בעת חירום, ועלולה להיות לכך השפעה קריטית בעת חירום.
כשל מתמשך זה מונח בראש ובראשונה לפתחו של משרד הפנים והשר העומד בראשו, כמי שהאחריות המיניסטריאלית לשירותי הכבאות מוטלת עליו, לרבות בתחום היערכותם לעת חירום לנוכח הסכנות הצפויות לפי איום הייחוס. עוד עלה בביקורת כי היכולת לשיפור היערכותם של שירותי הכבאות לעת חירום תלויה בעיקר בהקצאת התקציבים הנדרשים להם ובביצוע שינוי ארגוני. המענה התקציבי הותנה על ידי משרד האוצר בביצוע הרפורמה הארגונית.
הכשירות המבצעית של מערך הכבאות
נמצא כי נציבות הכבאות לא בחנה בשנים האחרונות את התאמת תקן כוח האדם של שירותי הכבאות לעת שגרה לגידול שחל באוכלוסייה ולפיזור האוכלוסין בישראל. אילו הייתה עושה כן, היה באפשרותה ללמוד על המחסור בכוח האדם בשירותי הכבאות הן בעתות שגרה והן בעתות חירום, שבהן, מטבע הדברים, נדרש כוח אדם רב יותר. עוד נמצא בביקורת כי נציב הכבאות, רב-טפסר שמעון רומח, לא קבע תקן כבאות עדכני לעת שגרה ולעת חירום, אף ששר הפנים הסמיכו לעשות כן ואף שהיה ראוי לעשות כן נוכח ההחמרה שחלה באיום הייחוס.
תקן כוח האדם בכל שירותי הכבאות לעת שגרה כלל 1,948 משרות, מהן 1,381 משרות של כבאי משמרת, אך בפועל כללה מצבת כוח האדם 1,685 משרות, מהן 1,195 משרות במצבת כבאי משמרת; היינו היה פער של 263 משרות, מהן 186 משרות של כבאי משמרת. בביקורת נמצא כי הכבאים ה"כתומים" (חיילי מילואים של פיקוד העורף) אינם יכולים להחליף כבאים אזרחיים בשל הכשרתם החסרה.
ממסמכים בנציבות הכבאות עולה כי מספר תחנות הכיבוי ופריסתן, במועד סיום הביקורת, מרס 2010, אין בהם כדי למלא את הדרישות בעת חירום.
במועד סיום הביקורת סבלו שירותי הכבאות ממחסור חמור ברכבי כיבוי. תקן רכבי כיבוי והצלה בכל שירותי הכבאות לעת שגרה היה 519, אך מספר כלי הרכב התקניים (שהיו בשימוש פחות מ-20 שנים) היה 349, ומצבת כלי הרכב הלא-תקניים כללה 93 כלי רכב היינו פער של 170 כלי רכב תקניים. מטבע הדברים, מחסור חמור זה יורגש ביתר שאת בעת חירום.
תחנות הכיבוי בארץ אינן מקושרות ביניהן במערכת ממוחשבת, ומערכת הקשר בין רכבי הכיבוי ובינם לתחנות הכיבוי מבוססת על מכשירי קשר ישנים הפועלים בתדרים מעטים, דבר הגורם למגבלות בשימוש בקשר בעת עומס אירועים.
במערך הכבאות לא הוקם מרכז ניהול ושליטה של שירותי הכבאות כדי לאפשר הפעלה מרכזית, מאוחדת ומתואמת של כל איגודי הכבאות.
בית הספר לכבאות ולהצלה, המכשיר את הכבאים לעבודתם בעת שגרה ובעת חירום, פועל במתקן שאינו מאפשר להכשיר את הכבאים בהתאם לתקנים בין-לאומיים, והשימוש בו לאימונים כרוך בסיכון חייהם של הכבאים. בביקורת עלה כי למרות התרעות חוזרות ונשנות של נציבות הכבאות בעניין זה משרד הפנים עדיין לא פעל לפתרון הבעיה.
סיכום והמלצות
מצבם של שירותי הכבאות לא זו בלבד שלא שופר אלא אף החמיר מאז מלחמת לבנון השנייה. לנוכח האמור לעיל עלול מערך הכבאות לקרוס עקב העומס הצפוי עליו, ולפיכך צפוי גם כי ייפגע מהותית כל מערך החילוץ וההצלה לעת חירום, ותושבים רבים עלולים להימצא בסכנת חיים ממשית.
אף שהממשלה בראשות מר אהוד אולמרט החליטה ב-11.5.08 על הקמת רשות ארצית לכבאות והצלה, טרם חל שינוי במבנה שירותי הכבאות, ומשרד הפנים טרם גיבש את הצעת החוק הנדרשת ליישום החלטת הממשלה.
עקב המבנה הארגוני הנוכחי, אין לנציב הכבאות יכולת ממשית של פיקוד ושליטה על הכוחות בשטח, ובשירותי הכבאות אין גורם מרכזי שבסמכותו ובאחריותו לבחון את הצרכים של כל מערך שירותי הכבאות ולקבל החלטות על הקצאת משאבים ותעדופם בעת חירום.
משרד מבקר המדינה מעיר כי מדובר במחדל מתמשך ובמצב חמור, שחיי רבים עלולים להיות תלויים בו ואשר עלול לגרום לנזק רב מאוד לרכוש, והוא מחייב בראש ובראשונה את שר הפנים - במשולב עם שר האוצר ושר הביטחון - להידרש בדחיפות לתקנו, ויפה שעה אחת קודם.
נוכח העובדה שפיקוד העורף אחראי להתגוננות האזרחית ולהפעלה בעת חירום של ארגוני העזר, לרבות שירותי הכבאות, ונוכח הליקויים שהעלתה הביקורת בשיתוף הפעולה בין פיקוד העורף ובין שירותי הכבאות, על שירותי הכבאות ועל פיקוד העורף להבטיח שיתוף פעולה ותיאום הדוקים ביניהם.
אשר על כן, על כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר - משרד הפנים, משרד האוצר ומשרד הביטחון - ובהובלת שר הפנים, לפעול בשיתוף פעולה הדוק ולהבטיח כי החלטת הממשלה תיושם ולפעול בדחיפות בטווח הקצר ביותר להשלמת פערים קריטיים במערך שירותי הכבאות בד בבד עם ההתקדמות בהקמת רשות ארצית לכבאות והצלה. נדרש על כן, לגבש, לתקצב ולהוציא לפועל תכנית ברורה ומפורטת, שתכלול לוח זמנים ברור לבקרה ופיקוח, ותיתן מענה דחוף להשלמת פערים קריטיים הקיימים במערך שירותי הכבאות ולהשלמת פערים מהותיים בהמשך.
