פרשת הולינלד
תאריך: 01/08/2010 14:00 מחבר: מערכת האתר
מתחם הולילנד – מה זה ?
המדובר בשכונה שהוקמה על פארק בתחילת העשור בדרום-מערב ירושלים. קודם להקמת השכונה עמד במקום המתחם התיירותי המפורסם "הולילנד" שכלל מלון ודגם של ירושלים בימי בית שני. כנהוג במקומותינו, טייקוני נדל"ן לטשו עיניים לפנינת הנדל"ן הייחודית ותיכננו להקים עליה שכונת מגורים ומסחר. מנגד, התעוררו האירגונים הירוקים בראשות החברה להגנת הטבע ותושבים מהאזור כדי לסכל את שינוי הייעוד מפארק טבעי ואטרקטיבי למפלצת נדל"נית.
שוחרי הטבע טענו כי הקמת השכונה תהרוס את מרקם הטבע העירוני הפתוח, תצמצם את היקף הריאות הירוקות, תהרוס את בית הגידול של הצבאים ושאר בעלי החיים בעמק, תגרום לכריתת עצים עתיקים ותכער את הנוף האורבני הייחודי לירושלים, המתאפיין בבנייה נמוכה. נדל"ניסטים לא בדיוק מתרגשים מריאות ירוקות, צבאים בעמק ופרות שרועות באחו. הם סופרים שטרות כסף ולא צמר כבשים.
כדי להרים את הפרויקט על היזמים להגיש תוכנית בנייה לוועדת התכנון והבנייה. הוועדה אמורה לדון בפרטי התוכנית, לשמוע התנגדויות קיימות ולקבל החלטה מנומקת התואמת את תוכנית בניין ערים (תב"ע). אם הועדה המקומית לא מצליחה לקבל החלטה, הדיון עולה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.
היזמים הגישו תוכנית בנייה לצורך קבלת ההיתר. התוכנית כללה העתקה של הדגם והרס של המלון ושל מספר וילות שנבנו לידו, וכן של החורשות שמסביבו (שהיו חלק ממתחם עמק הצבאים) והקמה של מלון חדש ושכונת מגדלים במקומם. השכונה כוללת מגדל בן 32 קומות, ועשרה מגדלי דירות נוספים בני 12-18 קומות הבנויים על צלע ההר. היזמים הציגו תכנון להקמת מגדל ענק נוסף בעל 32 קומות ושני מגדלים נוספים.
הקרקע שעליה נבנה הפרויקט שייכת לאדריכל והיזם הלל צ'רני,. הפרויקט הוקם בידי שותפות של חברת פולאר שהייתה אז בשליטת קבוצת שפ"ק, קבוצת קרדן ובנק לאומי.
חרף ההתנגדויות הרבות שהועלו בפני שתי וועדות התכנון, אושר הפרויקט. אורנה אנג'ל, ששימשה בזמנו כראש צוות התכנון בוועדה המחוזית חתמה על אישור התוכנית המוצעת "תחת מחאה". עוד פורסם כי גב' אנג'ל התפטרה מתפקידה לאחר אישור הפרויקט.
העילה לחקירה
החלטת מוסדות התכנון לאשר את הפרויקט המדובר חרף התנגדויות רבות ומהותית, עוררה תהיות באשר לכשרות ההחלטה ומניעי החברים בוועדות שתמכו בה. למתנגדים לא היה כל מידע מבוסס לאמת או להפריך החשדות למעשים מושחתים ופליליים מצד היזמים ומקבלי ההחלטות. ריח רע עלה מאישור הפרויקט. ריח רע עדיין לא משמש עילה חוקית לפתיחה בחקירה. הוא יכול להזמין ביקורות, תהיות, איסוף מודיעין, כתבות בעיתונות והתעניינות של סקרנים בעלי אינטרס כזה או אחר. פריצת הדרך הגיעה כעבור עשור מאז אישור הפרויקט, עם הופעתו של עד מדינה, שחשף את המהלכים המושחתים לכאורה, שהובילו לאישור הפרויקט השנוי במחלוקת.
עד מדינה
זהותו של עד המדינה שמואל דכנר לא אושרה ואומתה על ידי גורמי חקירה ופרקליטות. ככל הידוע עסק עד המדינה בעבר, בייזום עסקאות נדל"ן וככל הנראה היה מעורב בפרויקט הולילנד.
כדי לפצח פרשה מורכבת המעלה חשד למתן שוחד לבכירים במוסדות התכנון כדי שישנו החלטות לטובת היזמים נותני השוחד, הופעתו של עד מדינה שהיה פעיל ומעורב בתוך העסקאות ותשלומי השוחד, עשויה לקדם מאד את איסוף הראיות הנדרשות להוכחת החשד המיוחס.
משחדים מקצועיים לא ישלמו את הכסף לבעלי תפקידים שישרתו אותם ומטרותיהם באמצעות מערכת הבנקאית. אין החלפת שקים, העברות בנקאיות לחו"ל או בתוך ישראל מחשבון הבנק של המשלם למוטב המשוחד. נהוג לשלם במזומן. לכסף אין ריח ואין צבע. אם מדובר בחברות שהחליטו לשלם מקופתן, ידאג החשב שיבחר למשימה להלבין את תשלומי השוחד על ידי רישומים כוזבים ומצגים כוזבים. ביקורת או חקירה שתאתר את אותן העברות כספיות תמצא הסברים נורמטיביים לתשלומים שבוצעו כגון: יעוץ, סקרים, מחקרים, איסוף מידע וכדומה.
כדי להרים את המסך מעל הרישומים הכוזבים לצורך איתור הסיבה האמיתית לביצוע התשלומים יש לבצע חקירה סמויה באמצעות עד המדינה במקרה זה, תוך גיבוי ותמיכה של האזנות סתר לטלפונים של החשודים.
איכות הפעלתו של עד המדינה תלויה באופיו, בנגישותו לחשודים, ביכולת שלו לא לעורר חשד שהוא פועל בשליחות יחידה חוקרת ובקיצור, להתנהג כמו "סוכן כפול". לפי הפרסומים הרבים בפרשה זו, הצליח עד המדינה לאסוף ידיעות רבות שהקימו עילה מוצדקת לפתיחה בחקירה גלויה שהביאה למעצר מעורבים.
חשודים, מעורבים ומה שביניהם
שלב החקירה הסמויה הסתיים עם מעצרם של החשודים המרכזיים, מקבלי ונותני השוחד ואלו הם:
הלל צ'רני – יזם ובעל הקרקע
על פי החשד, החשוד המרכזי בפרשה הוא הלל צ'רני, אדריכל בהכשרתו ומבעלי הקרקע עליה הוקם הפרויקט. לפי המיוחס למר צ'רני, הוא שילם עשרות מיליוני שקלים לבעלי תפקידים בוועדה המקומית והמחוזית לתכנון ובנייה ובמינהל מקרקעי ישראל. תשלומי השוחד נועדו כאמור לפי החשד, לגרום למחליטים במוסדות התכנון לשנות החלטתם לטובתו תוך התעלמות מנימוקי המתנגדים שהועלו בפניהם.
אורי שטרית- מהנדס העיר ירושלים
אורי שטרית כיהן כמהנדס העיר ירושלים בשנים 2001 ל-2006. בתחילה, התנגד לפרויקט הולילנד. רק לאחר שקיבל על פי החשד שוחד במיליוני שקלים, הפך לתומך נלהב של תוכנית הבנייה שהוגשה ופעל בתוקף תפקידו להגדיל את אחוזי הבנייה ומתן ההיתרים. במסגרת ניסיונותיו של אורי שטרית להעלים את עובדת קבלת השוחד, ניפק חשבוניות כוזבות מטעם משרד אדריכלים ומהנדסים שהיה בבעלותו בתל אביב. במסגרת החקירה, הוצאו צווים להקפאת חשבונותיו והוחרמו מסמכים ממשרדיו בתקופה בה כיהן כמהנדס העיר ירושלים. לאור המעשים המיוחסים למר שטרית, חושדת המשטרה כי הוא עבר עבירות של לקיחת שוחד, הלבנת הון, זיוף מסמכים ורישום כוזב במסמכי תאגיד. לציין, כי שטרית הוצב במקום ה – 48 ברשימת "קדימה" לכנסת ה – 17.
עורך דין אורי מסר
אורי מסר, שותפו לשעבר של אהוד אולמרט ואיש סודו ואמונו, קיבל על פי החשד במהלך השנים 2003-2003 מאות אלפי שקלים כדמי שוחד. בתמורה לקבלת השוחד המיוחס תיווך עו"ד מסר בין מוסדות התכנון וגורמים בעיריית ירושלים לבין היזמים נותני השוחד. כדי לטשטש את כספי השוחד, ניפק על פי החשד חשבוניות פיקטיביות תוך רישום כוזב כאילו מדובר בייעוץ מקצועי תמים עבור החברות שהיו מעורבות בהקמת הפרויקט.אחת החברות הבולטות הינה "פולאר השקעות", המנוהלת על ידי אורי שני, לשעבר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של אריק שרון. בהיותה חברה ציבורית, דיווחה כמתחייב לרשות לניירות ערך כי ביום 06/04/2010 ערכה המשטרה חיפוש במשרדי החברה מבלי שדיווח על העילות ונסיבות החיפוש ותוצאותיו.
מאיר רבין, מתווך ומאכער
כמו תמיד, בעסקאות "מלוכלכות", לצד הגורמים הרשמיים והתכנוניים צץ לו מאכער, שידו בכל ויד כל בו. כך לפחות הוא מציג עצמו כדי להרשים את היזמים ומקבלי ההחלטות במוסדות התכנון והבנייה. אחד שכזה הוא מאיר רבין, שנשכר על פי החשד על ידי היזמים לתווך בין בעלי תפקידים בעיריית ירושלים ובוועדה המקומית לתכנון ובנייה כדי לקדם ולזרז את אישור התוכניות.
לפי החשד, רבין פעל כמו "סקאוטר", צייד ראשים וכישרונות מקרב החברים בוועדות לתכנון ובנייה. מתפקידו היה ליצור עמם מגע, ללמוד את הלכי רוחם וגישתם לפרויקט. להציע למתנגדים ולמהססים שביניהם תשלומי שוחד נכבדים בתמורה, לשינוי עמדתם לטובת אישור התוכנית של היזמים.
אליהו חסון, חשב החברות המנהלות
לביצוע תשלומי שוחד, הן במזומן או באמצעות המערכת הכספית של החברות המשחדות נדרשת מעורבות פיקוח ושליטה של חשב שיהיה איש אמונם וסודם של הבעלים. אליהו חסון עשה את העבודה המצופה ממנו. לפי החשד פעל להסוות תשלומי השוחד לפקידים בעירייה ולבעלי תפקידים במוסדות התכנון והבנייה. בפשיטה שערכה המשטרה נתפסו מסמכים העשויים, שיש בהם להעיד כי אליהו חסון ידע שאותם כספים ששולמו נועדו לתשלומי שוחד למקבלי ההחלטות.
אהוד אולמרט
בתקופה בה נדונה תוכנית הבנייה בוועדות לתכנון הבנייה המקומית והמחוזית, כיהן אהוד אולמרט כראש עיריית ירושלים. לפי החשד קיבל אולמרט מאות אלפי שקלים כספי שוחד כדי להשפיע על מקבלי החלטות בעירייה ובמוסדות התכנון כדי לקדם ולאשר את הפרויקט. לפי הנטען הכספים שולמו על ידי שמואל דכנר, ליוסי אולמרט אחיו של אהוד, כאשר נקלע לקשיים כספיים ונאלץ לעזוב את ישראל. לפי החשד הכספים שולמו במזומן ובשקים. עוד עולה חשד כי אולמרט בתפקידו כראש העיר, זימן עצמו באופן חריג לישיבות הועדה לתכנון ובנייה עת דנה באישור הפרויקט ולחץ על החברים לאשרו.
אורי לופוליאנסקי – לשעבר, ראש עירית ירושלים
ראש העיר ירושלים לשעבר, נעצר לבקשת המשטרה. מבקשת המעצר עולה בין השאר כי הוא חשוד בקבלת שלושה מיליון שקלים מיזמי הפרויקט כשוחד כספי, בתמורה לקידום ודחיפת פרויקט הבנייה, בכיוון המתאים לאינטרסים של היזמים תוך התעלמות מודעת מההתנגדויות שהובאו בפני הוועדות.
המלצת המשטרה להעמיד לדין
ביום 23.08.10 התפרסם כי המשטרה ממליצה להעמיד לדין את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ויו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר בפרשת הולילנד. אולמרט חשוד בעבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים. דנקנר חשוד במתן שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות מס. לגבי איש אמונו של אולמרט, עו"ד אורי מסר, נמסר כי לא נמצאה תשתית ראייתית להעמדתו לדין.
נסגר התיק נגד אורי מסר
פרקליטות מחוז ירושלים הודיעה היום 08/11/10 לבית המשפט המחוזי בעיר כי החליטה לסגור את תיק החקירה בעניינו של עו"ד אורי מסר בפרשת "הולילנד", משום שלא נמצאו ראיות מספיקות כדי לבסס כתב אישום נגדו. הודעה נמסרה במהלך הדיון במשפטו של אהוד אולמרט.
כתב אישום
הפרקליטות הגישה בחודש ינואר 2012 כתב אישום חמור ומפורט נגד המעורבים בפרשה שאלו הם עיקריו בתמצות בציטוט ישיר מכתב האישום:
תמצית האישום הראשון
החל מאמצע שנות ה-90 ובמשך יותר מעשור, פעל הנאשם צ'רני להקמת שכונת מגורים עתירת זכויות בניה וחריגה בנוף העירוני, במתחם הולילנד בו ניצב עד אז מלון קטן, בן כ-100 חדרי אירוח. צ'רני, כבעליו של המתחם, פעל כאמור מתוך כוונה להשיא את שוויו של המתחם ואת הרווח שיצמח לו ממכירתו בעקבות פעולות היזמות אותן עמד לקדם.
בכדי להגשים את מטרתו כאמור לעיל, החליט הנאשם צ'רני לפעול לשינוי יעוד הקרקע ממלונאות למגורים (בעיקר), לפעול להגדלת אחוזי הבניה במתחם הולילנד בצורה ניכרת ולפעול לצמצום העלויות שלו כיזם בהקמת הפרויקט.
לפיכך, ביחד עם ש.ד., איש נדל"ן עתיר ניסיון, רקם הנאשם צ'רני תכנית רב שלבית לשינוי יעוד הקרקע ולהגדלה ניכרת של נפח וזכויות הבניה. הנאשם צ'רני ידע כי היקף הגידול בזכויות הבניה, אופי הבניה בתכניות שהגיש ומידת חריגתן מן המצב התכנוני הקיים, יחייבו תמיכה רחבה של נבחרי ציבור ועובדים בכירים בעיריית ירושלים וברשויות התכנון.
הנאשם צ'רני וש.ד. גמרו אומר בדעתם כי את התמיכה הנדרשת מנבחרי הציבור ועובדיו ניתן יהיה להשיג ולקדם באמצעות מתן טובות הנאה מופלגות. לפיכך, טוו השניים תכנית פעולה לפיה, יעניקו טובות הנאה לנבחרי הציבור ועובדי הציבור שהם יידרשו לשיתוף פעולה מצידם, באופן שאלה יפעילו יכולותיהם וסמכויותיהם לטובת הפרויקט במסגרת תפקידיהם בצמתי קבלת ההחלטות בעיריית ירושלים ובמוסדות התכנון.
בהתאם, במהלך השנים 1994-2007, פעלו צ'רני וש.ד., יחד עם הנאשם רבין, כדי להעניק טובות הנאה כספיות ואחרות לנבחרי ועובדי הציבור האמונים על קידום תכניות הבניה והליכי התכנון, על מנת שאלו יפעלו עבורם לקידום הפרויקט, צמצום לוחות הזמנים, הסרת מכשולים והפחתת עלויות הבניה.
בסוף שנת 1999, ולאחר שבעקבות שלמוני שוחד לנבחרי ועובדי הציבור הנוגעים לאישור נפח הבניה במתחם הולילנד ושונה ייעוד מרבית ועיקר המקרקעין ממלונאות למגורים, מכר הנאשם צ'רני חלק מן המקרקעין, שיעודם שונה, להולילנד פארק. באופן זה, הפכו הולילנד פארק (בהנהלת הנאשמים קלנר, ספרן וגלאון), הנאשם צ'רני והחברות בבעלותו, לבעלים ביחד ולחוד במתחם הולילנד.
החל משנת 2003 ועד לשנת 2007, פעלה הולילנד פארק, אף היא, בניהולם הפעיל ובידיעתם של הנאשמים קלנר, ספרן וגלאון, ביחד עם ש.ד. למתן טובות הנאה כספיות לנבחרי ועובדי הציבור, ככל שנדרש על מנת לקדם את פרויקט הולילנד.
במהלך תקופה זו, בפעילות שיטתית, מתמשכת, תוך ביצועה של התכנית העבריינית, נתנו מעת לעת היזמים, ש.ד. והנאשם רבין, טובות הנאה כספיות בשווי מיליוני שקלים, לשורה ארוכה של נבחרי ועובדי ציבור בעיריית ירושלים, על מנת להטותם למשוא פנים למען קידום פרויקט הולילנד.
באופן זה, התפתחה מערכת יחסים של קח ותן בין עובדי ונבחרי הציבור - הנאשמים לופוליאנסקי, שטרית, אולמרט, שמחיוף, פנר וזקן - לבין הנאשמים היזמים - צ'רני, קלנר, ספרן וגלאון, הנאשם רבין וש.ד.. עובדי ונבחרי הציבור קיבלו טובות הנאה כספיות, ובתמורה השיבו ליזמים כגמולם, בפועלם למען קידום התכניות שהגישו היזמים.
במסגרת מערכת היחסים כאמור, לקחו עובדי ונבחרי הציבור - לופוליאנסקי, שטרית, אולמרט, שמחיוף, פנר וזקן שוחד שניתן להם - ישירות או בעקיפין - שהתבטא בעיקר בכספים שניתנו להם, למקורביהם או למוסדות המזוהים עימם. נבחרי ועובדי הציבור לקחו את השוחד בידיעה, כי ניתן בעד פעולות הקשורות בתפקידיהם ועל מנת להטותם למשוא פנים בקידום פרויקט הולילנד.
סך טובות ההנאה שלקחו הנאשמים נבחרי ועובדי הציבור נאמד במיליוני שקלים שהועברו מאת הנאשמים היזמים, וש.ד., חלקם באמצעות הנאשם רבין. מסכת תשלומי השוחד התקיימה תוך שימוש בשיטות שונות של העברת כספים והסוואתם באמצעות מערכת כוזבת של כיסוי ותיעוד חשבונאי.
כל אלה, אפשרו התקיימותה במחשכים של מערכת יחסי שוחד מסועפת בהיקפים נרחבים שנמשכה לאורך למעלה מעשור, כשבמתחם הולילנד הולך ונבנה בפועל פרויקט מגורים בעל נפחי בניה והיקף חריגים מאין כמותם בנופה של הבירה ירושלים. כל זאת, במסגרת מימוש סדרה של ארבע תכניות שקודמו ואושרו במהלך תקופה זו, בזו אחר זו, על ידי מוסדות התכנון, על רקע מערכת תשלומי השוחד השוטפים שהועברו לעובדי ולנבחרי הציבור בשלבים השונים של ההליכים השונים שהתקיימו ביחס לתכניות אלו.
תמצית האישום השני
במקביל לקידום פרויקט הולילנד פעלו הנאשמים קלנר וספרן לקידום השבחת המקרקעין של הזרע ובהן, חוות שלם, מבחור ויבור.החל משנת 2001, בהמשך להיכרות ושיתוף הפעולה בין הנאשמים קלנר וספרן לבין ש.ד. בפרויקט הולילנד, סיכמו השניים עם ש.ד. כי יפעל ביחד עם הנאשם רבין, לקידום ענייני הזרע באמצעות מתן טובות הנאה כספיות למנהל המינהל באותה עת. בהמשך סיכם הנאשם קלנר עם ש.ד. לפעול לקידום ענייני הזרע גם באמצעות מתן טובות הנאה כספיות לנאשם אולמרט, שהיה שר התמ"ת והממונה על המינהל באותה עת, והנאשמת זקן, ראש לשכתו.
בהתאם לסיכום, בשנים 2002-2005, נתנו הנאשמים קלנר וספרן, באמצעות חברות בניהולם, סך של כ-1.7 מיליון ₪ לידי ש.ד. ולידי הנאשם רבין, על מנת שיתנו טובות הנאה כספיות לעובדי הציבור ונבחריו, במטרה להטותם למשוא פנים בתפקידם ועל מנת שיקדמו את השבחת המקרקעין של הזרע.
בהמשך לכך, לקחו הנאשמים אולמרט וזקן, טובות הנאה כספיות ואחרות, בסך של כ-200,000 ₪, ביודעם כי ניתנו בעד פעולות הקשורות בתפקידיהם ועל מנת להטותם למשוא פנים בקידום ענייני הזרע.
מסכת העברת תשלומי השוחד מהנאשמים קלנר, ספרן והחברות בניהולם לש.ד. ולנאשם רבין והלאה לנאשמים אולמרט וזקן, התקיימה תוך שימוש בשיטות שונות של העברת כספים והסוואתם.
תמצית האישום השלישי
החל מאמצע שנות ה-90 פעל הנאשם דנקנר, בשמה של תעשיות מלח ומטעמה, לקדם הסדר מקרקעין שנחתם בין תעשיות מלח לבין המינהל, שעניינו שינוי ייעוד קרקעות בעתלית ובאילת מייעוד של תעשיית מלח לייעוד של מגורים, תיירות ומסחר ומתן זכויות בקרקע לאחר שינוי ייעוד.
בשנים 2002-2004, על מנת לקדם את הסדר המקרקעין, ובשל היקף ההסדר וחריגותו, סיכמו הנאשמים דנקנר ורבין כי האחרון יתן טובות הנאה כספיות לנאשם אפרתי, מנהל המינהל באותה עת, על מנת להטותו למשוא פנים בקידום ההסדר בו חפצה תעשיות מלח.
בהתאם למוסכם, נתן הנאשם דנקנר לנאשם רבין, בשמה של תעשיות מלח ומטעמה, סך של כ-1.1 מיליון ₪, על מנת שיתן טובות הנאה כספיות לנאשם אפרתי, וזאת תוך שימוש במערכת כוזבת של כיסוי חשבונאי, שנועדה להסוות את מתן כספי השוחד.
הנאשם אפרתי לקח את השוחד בסך שלא פחת מכ-45,000 ₪, שנתן לו הנאשם רבין, בידעו כי הכספים ניתנים לו בעד פעולה הקשורה בתפקידו ועל מנת שיקדם את הסדר המקרקעין עם תעשיות מלח. נוכח תשלומי השוחד פעל אפרתי לקידום הסדר המקרקעין.
