האלוף יואב גלנט סידר לעצמו נחלה מורחבת ללא היתרים כדין
תאריך: 15/08/2010 16:42 מחבר: מערכת האתר
תופעת הערצה לגנרלים שלאחר מלחמת ששת הימים , חלפה לה מהעולם ברבות השנים. וטוב שכך. אלופי צה"ל נישאו אז על כפיים. בכל פתיחה של מסעדה או תערוכה הם היו הראשונים להיות מוזמנים. נוכחותם משכה את הציבור שרצה לגעת ולהתחכך מקרוב בגיבורי המלחמה.
הקצינים הבכירים שקיבלו סיקור תקשורתי אוהד, לא היו צריכים להתפלש בסבך הביורוקרטיה. הדלתות נפתחו לקראתם. התיק שלהם במינהל מקרקעי וישראל ובמשרדים הממשלתיים בכלל, הועלה אחר כבוד למקום הראשון בתור. הטיפול בהם היה מתחשב תוך עצימת עיניים מהוראות חוק ונוהל קפדניים וברורים.
בחלוף השנים והמעורבות שלנו במלחמות כושלות, הציבור התפכח ונעשה יותר ציני וריאלי. התקשורת נרתמה במלוא עוזה לחשוף מחדלים, פרוטקציות והעדפות מושחתות על רקע קשרים ומעמד חברתי. הרגשנו בשינוי. חשבנו שנגמלנו מהתופעה המכוערת של קיצור הליכים למקורבים ולבכירים באשר הם תוך אפליה מעצבנת ולא הוגנת של אזרחים תמימים שומרי חוק שלא נמנים על הדרג הבכיר והמקושר.
והינה, השבוע חושף "מעריב" בתחקיר מיוחד את מעלליו של הטוען לתפקיד הרמטכ"ל, יואב גלנט. ממצאי התחקיר מלמדים אותנו, שעדיין הממסד מועל בתפקידו, עוצם עיניים ומגמיש הליכים לטובת קציני צבא, כדוגמת האלוף, גלנט. מה הסיפור ?
הפלישות של האלוף
לפני למעלה מעשור שנים יואב גלנט ואשתו קלודין, רכשו נחלה במושב עמיקם הסמוך לבנימינה, כדי לבנות עליה את ביתם. הבית נבנה כך שאחוריו גובלים בשטח ציבורי רחב ידיים שיועד לגינון ונטיעות. צורת הבנייה הקשתה על הגישה לבית. לפי הנטען בתחקיר, גלנט סלל כביש גישה לתוך השטח הציבורי באורך של כ – 40 מטר מבלי לשאול אף אחד ומבלי לבקש אישורים.
בסוף כביש הגישה, סמוך לנחלה, השתלט גלנט על עוד שטח בסדר גודל של כ- 150 מ"ר, והפך אותו לחניה מגודרת. ובכך לא די. עצים נשתלו לאורך השטח עליו השתלט ואף הוקמה תאורת רחוב לנוחות המבקרים. גלנט לפי התחקיר, לא הסתפק בהרחבות היזומות, אלא הרים גם סוללת עפר ענקית שתאפשר הרחבה של בית אחר שהיה בבעלותו ושוב, על חשבון שטחים ציבוריים.
הרגולטור מתחשב ולא עושה עבודתו
השכנים הנפגעים לא ויתרו. מבדיקה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה את התוכניות שהגיש הארכיטקט של גלנט עולה כי חברים בוועדה נחלצו לעזרתו של גלנט שנקלע לשיטתם לצרה וצריך לעזור לו. השכנים לא התקפלו מול הנימוקים המביכים והמתחשבים של חברי הוועדה. צה"ל בא לעזרת האלוף שלו.
במכתב ששוגר על ידי הצבא ליו"ר הועדה המקומית נטען כי האלוף זקוק לדרך שנסללה כדי שזו תשמש כדרך מילוט, במקרה של התקפת מחבלים. תושבי עמיקם נותרו פעורי פה אל מול הטיעון ההזוי וביקשו לדעת עם קורטוב של ציניות, האם לכל אלופי צה"ל נסללו דרכי מילוט מיוחדות מהבית שלהם. האם כולם מאוימים או שמא יש משהו מיוחד באלוף גלנט.
באפריל 2006 קבע ממונה המחוז מטעם משרד הפנים כי, בוצעו לכאורה עבודות פיתוח ללא היתר כדין...שאינן תואמות את ייעודו התכנוני של השטח כשטח ציבורי פתוח..." הממונה דרש לנקוט פעולות אכיפה אך אלו לא ננקטו. במקום לבצע את תפקידה כגורם אכיפתי, התגלתה הנהלת המחוז כזרוע מפשרת בין גלנט לשכניו.
מגשרת מיוחדת נפגשה עם ועד המושב וניסתה לפייס באלו הנימוקים: "אתם יודעים שהוא גיבור ישראל", תארו לכם שאריק שרון יבוא לבקר אותו, יהיה לו קשה לעלות את המדרגות מהצד השני". אריק לא בא. אריק לא מבקר.
במחצית 2007 פירטה נציגת היועץ המשפטי לממשלה בוועדה לתכנון ובניה את כל החריגות שביצע גלנט, משתילת עצים, דרך סלילת כביש ועד לבניית הקיר וקבעה, כי הבית תוכנן מראש, "תוך ניכוס והשתלטות על השטח הציבורי".
בסוף 2008 התכנסה הוועדה המחוזית לדיון בסוגיה הבוערת שעל שולחנה. חברים בוועדה טענו כי המדינה היא זו שצריכה לשאת בעלות סלילת הכביש הפיראטי. מהנדסת הוועדה טענה לפי "מעריב" כי מדובר באינטרס ציבורי ולא פרטי של גלנט.
אבסורד
והינה דוגמא נוספת ומקוממת להעדפה של בכירים על חשבון האזרח מהשורה. תושב עמיקם החל בהכנת קרקע לנטיעת עצי פרי. רשויות האכיפה הגיבו הפעם בשיא היעילות והגישו נגדו כתב אישום על פגיעה בערכי טבע מוגנים. התושב הורשע בדין. תוך כדי ההליכים כנגדו נודע לו כי השטח שממנו נזרק בשם הגנה על ערכי טבע וצמחים נדירים נמסר לאלוף גלנט. מה תגידו ?
