שובר של כרטיס אשראי יכול להתגלגל כמו צ'ק לצד שלישי
תאריך: 16/09/2010 15:01 מחבר: מערכת האתר
רכשנו מוצר מסוים,שילמנו עליו בצ'ק ורצינו להבטיח שהצ'ק לא יגולגל מהספק הישיר לצד שלישי. האפשרות המקובלת והבטוחה העומדת בפני הצרכן היא לרשום על גבי הצ'ק "לא סחיר" או "למוטב בלבד". מה קורה במקרה ואנו משלמים באמצעות כרטיס אשראי, האם אנו בטוחים שאמצעי תשלום זה, לא יגולגל כמו צ'ק לצד שלישי ? כנראה שלא. וכל זאת מדוע ?
שובר מתגלגל
עורכת דין יעל אונגר המתמחה בנושאי צרכנות מספרת בטור שלה על אירוע הממחיש לצרכן, עד כמה גורלו של שובר כרטיס אשראי יכול להיות דומה לזה של צ'ק שלא הוגבל על ידי בעליו . לפני כשנה חתם צרכן על הסכם עם חברה שמכרה לו ציוד לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות צלחת לוויין. הציוד הותקן בביתו. הצרכן שילם 9,000 ש"ח ב 36 תשלומים שווים של 250 ש"ח כאל אחד. בהסכם נקבע בין הצדדים כי הצרכן רשאי לבטל את העסקה תמורת חיוב עבור הוצאות התקנת המערכת.
מספר ימים לאחר ההתקנה הודיע הצרכן בכתב לחברה עמה חתם על ההסכם, כי הוא מבטל את העסקה. המכתב שנשלח בדואר רשום חזר עם הודעה של הדואר " "העתיק מקום מגוריו למען לא ידוע". הצרכן לא ויתר ושלח גם הודעת ביטול ההסכם באמצעות הפקס. ההודעה התקבלה. טכנאים הגיעו ופירקו את הציוד. עבור דמי ביטול העסקה נדרש הצרכן לשלם 4,000 ש"ח . הוא שילם הסכום באמצעות צ'קים שמסר לטכנאים. ובכך חשב לתומו כי הסיפור גמור. אבל לא.
מבדיקה שגרתית של חשבונו גילה הצרכן כי נמשכו החיובים מכרטיס האשראי שלו בגין אותה עסקה שבוטלה. בירור עם חברת האשראי העלה, כי הכספים שמנוכים מחשבון הצרכן מועברים לחברה אחרת. מהמשך בדיקתו של הצרכן הנפגע התברר, שהחברה האחרת היא למעשה הספקית הראשית שסיפקה את הציוד לחברה עמה נכרת ההסכם ועובדה זו לא הובאה לידיעת הצרכן. ומה שקרה בפועל, שהחברה החתומה על ההסכם שילמה את חובה לספקית הראשית באמצעות השוברים של כרטיס האשראי של הצרכן.
חברת האשראי קיבלה במקביל הודעה על ביטול העסקה. בהמשך הוברר כי צרכנים נוספים נפלו קורבן לאותו תרגיל ולכן הוגשה תלונה למשטרת ישראל. כל זה לא עזר לצרכן בפני חברת האשראי שסירבה להפסיק החיובים ולהעבירם לספקית.
הצרכן הנפגע הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. התביעה הוגשה גם כנגד חברת האשראי. בית המשפט לא נתן לצרכן את הסעד בו חפץ. במקום זאת נדרש על ידי בית המשפט להגיע לפשרה עם הצדדים.
הוראות החוק
לטעמה של עו"ד אונגר, שורש הרע טמון בחוק כרטיסי חיוב, שעל פי הוראותיו מתנהל תחום כרטיסי האשראי. החוק מגדיר את המקרים שבהם חובה על חברת האשראי להפסיק לחייב צרכן לטובת גורם מסחרי, ואלה הם:
הצרכן לא קיבל את המוצר ו/או השירות או שבית העסק הפסיק לחלוטין את אספקת המוצר או השירות הרלבנטי, והצרכן הודיע על ביטול העסקה. סעיף זה לא חל כאשר בית העסק קיבל את תמורת העסקה בתשלום אחד עוד לפני הודעת הביטול של הצרכן.
אם בית העסק חדל לתפקד והוגשה לבית משפט בקשה למתן צו לכינוס נכסים, צו פירוק או צו פשיטת רגל.
כאשר מדובר בהרשאה שנתן הצרכן לחייב את כרטיס האשראי שלו בעסקה מתמשכת, כגון מנוי על עיתון או אצל ספקית אינטרנט.
דרכי התגוננות
להוסיף הערה בכתב ידו של הצרכן שאין להעביר את השובר לצד שלישי.
בעסקה של "מסמך חסר",כמו עסקה טלפונית, בה אין חתימה של הלקוח יש לחייב את בית העסק לקבל הסכמה או אי הסכמה בכתב של הלקוח ,בנוגע להעברה לצד ג'.
הרחבה של תחולת החוק למקרה של חשד לפלילים מצד העסק, תידרש חברת האשראי להפסיק את החיובים עם קבלת הודעה מסוג זה.
חברת האשראי יכולה תמיד לחזור ולחייב את הצרכן לאחר הפסקת החיובים אם יתברר, שנפלה טעות בתום לב, או שהוטעתה בזדון.
