הוגש כתב אישום נגד אהרן קליין ועמוס בוחניק בגין הוצאת כספים במרמה
תאריך: 12/05/2011 17:21 מחבר: מערכת האתר
חלק כללי
במהלך שנת 2009 או בסמוך לכך גמלה בליבו של אהרן קליין (נאשם )1 החלטה לקבל במרמה כספים מאנשי עסקים שונים על-ידי כך שיציג עצמו בכזב כאיש עסקים ויזם המפתח מוצרים טכנולוגיים מתקדמים, בין היתר בתחום התקשורת. נאשם 1 הציג בפני עמוס בוחניק (נאשם )2 רעיונות טכנולוגיים שונים אשר טען לגביהם כי הם פרי פיתוחו. אותה עת היה נאשם 1 חייב כספים רבים לנושים. כמו כן במועדים הרלבנטיים נאשם 1 לא המציא אף מוצר וגם לא פיתח מוצרים טכנולוגיים מתקדמים, אשר פעלו בהצלחה במקומות שונים בעולם.
בעקבות זאת, ביום 21.06.09, רשמו הנאשמים בצוותא ברשם החברות, חברה טכנולוגית חדשה - SAFE SKY (להלן: "החברה"). החברה הוצגה כחברה המפתחת מגוון מוצרים טכנולוגיים מתקדמים וחדשניים, חלקם פורצי דרך בתחום הרפואה והתקשורת, על-פי רעיונות נאשם 1, זאת כאשר נאשם 1 לא פיתח מוצרים כאמור, אלא התכוון לקבל כספים במרמה, באמצעות החברה, ממשקיעים שונים.
החברה נרשמה על שם נאשם 2 בלבד, רופא שיניים במקצועו ואיש עסקים, זאת נוכח המוניטין אשר צבר, ברבות השנים, בקרב הקהילייה העסקית בישראל. בשלב זה, קיבל נאשם 1 כספים רבים מחברות שונות השייכות לנאשם 2, ואף כוסו חובות של נאשם 1.
עובר לחודש יוני 2009, במסגרת תכניתו של נאשם 1 לקבל במרמה כספים רבים ועל מנת לרמות באמצעות החברה, משקיעים שונים, ולגרום לאנשי עסקים להשקיע כספים בחברה, פרסמה החברה הודעה ולפיה החברה פיתחה מדבקה ייחודית ומהפכנית שבכוחה לזהות מבעוד מועד התקפי לב (להלן: "מדבקת הפלא") וזאת בשעה שנאשם 1 ידע כי כלל לא פיתח מדבקה בעלת תכונות כאמור.
ההודעה בדבר "מדבקת הפלא" עוררה עניין רב בקרב הקהילה הרפואית בפרט והציבור בכלל. במסגרת פעילות המרמה של נאשם 1, פרסמו הנאשמים כי חברת MSI - חברת ענק בין לאומית - חתמה עימם על חוזה במסגרתו תקבל החברה מיליארדי שקלים בעבור מכירת הזכויות על "מדבקת הפלא", כאשר נאשם 1 ידע כי לא נחתם חוזה כאמור.
בחלוף מספר ימים, התגלה כי לא נחתם כל חוזה עם חברת MSI ואף לא התנהלו מגעים עם MSI לרכישת "מדבקת הפלא". עוד התברר כי החברה לא פיתחה מדבקת פלא המזהה התקפי לב.
ביולי 2009 לאחר שנחשף בכלי התקשורת השונים המצג הכוזב של נאשם 1 (להלן: "החשיפה התקשורתית") בנוגע למדבקת הפלא, שכרו הנאשמים שירותי משרד יחסי ציבור לצורך שיקום תדמית החברה ועל מנת שיזמים ואנשי עסקים ייאותו להשקיע בחברה.
במהלך התקופה האמורה החל נאשם 2 לחשוד כי נאשם 1 מציג מצגים כוזבים ומרמה את המשקיעים אשר ירכשו את מדבקת הפלא וישקיעו בחברה, אולם נמנע מלברר זאת. לאחר החשיפה התקשורתית, או בסמוך לכך בשנת 2009, כבר הבין נאשם 2 כי נאשם 1 הציג מצגים כוזבים במסגרת פרשת "מדבקת הפלא", זאת במטרה לקבל כספים רבים במרמה וכי נאשם 1 ממשיך במעשיו במיזמים נוספים, תוך שהוא עושה שימוש בחברה על מנת לרמות באמצעותה משקיעים שונים.
בסמוך לכך, לאחר שנאשם 2 הפסיד כספים בגין פעילות החברה בכלל ונאשם 1 בפרט, החליט נאשם 2 לחבור לתוכנית המרמה פרי נאשם 1, בכך שהציגו יחדיו בפני משקיעים מצגים כוזבים שונים וזאת במטרה לקבל מהם כספים במרמה. נאשם 2 יזם קשרים עם משקיעים קיימים ונוספים, בצוותא חדא עם נאשם 1, עודד אותם להוסיף ולהשקיע במיזמי החברה, הסתיר מהם במזיד פרטים מהותיים אודות העדר פעילות החברה וזאת במטרה להמשיך ולקבל במרמה כספים מהמשקיעים.
במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, יצרו הנאשמים מצגי שווא שונים ובין היתר הציגו מצג כוזב לפיו חברתם הינה חברה בעלת הון ומשאבים, המקיימת קשרים עסקיים ענפים חובקי עולם עם חברות זרות.
במהלך התקופה מיוני 2009 ועד מרץ 2011, הציגו הנאשמים בפני מספר יזמים בעלי ממון מצגים כוזבים, לפיהם החברה משווקת בהצלחה מוצרים טכנולוגיים מתקדמים וחדשניים ברחבי העולם ואף חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם חברות זרות בהיקפים של מיליארדי דולרים אשר הניבו לחברה רווחים עצומים.
הנאשמים עשו כן, בין היתר, באמצעות מסמכים שזייף נאשם 1 לרבות מסמכים הנחזים להיות מסמכים בנקאיים. על בסיס מצגים אלה, הוצע ליזמים להשקיע סכומים גבוהים, הנאמדים במיליוני שקלים, בפרויקטים ייחודים של החברה.
בנוסף, השיקו הנאשמים, כחלק ממצגי השווא, חוברות מהודרות בעניין המוצרים הייחודיים לחברה הנחזים להיות מוצרים שפיתח נאשם 1 בחברה, וזאת למרות שידעו כי נאשם 1 לא פיתח אף מוצר כאמור.
כחלק ממצג השווא, שכרה החברה משרדים מפוארים ברמת גן, שירותי עורכי דין, אנשי יחסי ציבור, רואי חשבון ונעזרה באנשי מנהלה, גרפיקאים, אנשי מחשבים ומתווכים.
כמו כן במסגרת מעשי המרמה האמורים, נהגו הנאשמים ליצור קשר ראשוני עם חברות ידועות גדולות בארץ ובחו"ל (להלן: "החברות הידועות"), לשם יצירת מצג שווא בפני משקיעים פוטנציאליים בחברה, כאילו החברה התקשרה בחוזים עם החברות הידועות.
17. הנאשמים קיבלו במרמה, על סמך המצגים הכוזבים האמורים אותם הציגו לאנשי העסקים, סך של כ-עשרה מיליון ₪.
היקף המרמה המתואר מתבטא בסכום הגבוה, בשיטתיות הפעולה, בתחכום, בפעולות זיוף בזירה הבנקאית הבינלאומית ובמספר הנפגעים שהולכו שולל – אלה מלמדים על נסיבותיהן המחמירות של עבירות המרמה נושא כתב האישום.
בנוסף, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, במסגרת פעילות החברה, רכשו הנאשמים סחורות ושירותים, בשווי כולל של מאות אלפי שקלים, באמצעות המחאות בנקאיות מזויפות או המחאות בנקאיות ללא כיסוי.
אישום שני:
במהלך פגישה שהתקיימה בתחילת חודש פברואר שנת 2010, טענו הנאשמים, בכזב, בפני עדי גולן, המייצג בישראל משקיע אמריקאי (להלן: "גולן"), כי החברה משווקת טלפון סלולארי מתקדם, הפועל בטכנולוגיית פס רחב, באמצעות לוויינים, שבבעלות החברה (להלן: "הטלפון").
הנאשמים הציגו בפני גולן מצג שווא, לפיו ניתן לנהל שיחות, באמצעות הטלפון, ללא מגבלת זמן, בכל מקום בעולם, על בסיס הטכנולוגיה האמורה, בעלות חודשית של 50$ בלבד. עוד נטען, בכזב, כי פיתוח הטלפון על ידי החברה הושלם, ושיווקו אינו מחייב את אישור משרד התקשורת הישראלי.
ביום 17.2.10, על יסוד הנתונים הכוזבים הללו, התקשר המשקיע האמריקאי, באמצעות גולן, עם הנאשמים, בחוזה להקמת חברה משותפת, שבמסגרתו יעביר לנאשמים סך של 500,000 ₪ בתמורה ל-5% מרווחי מכירות הטלפון ברחבי העולם, ובנוסף יזכה בבלעדיות בשיווק הטלפון בארה"ב, קנדה וישראל.
הנאשמים עשו כן במטרה לקבל כספים במרמה מהמשקיע האמריקאי, כשאין ביכולתם ואין ברשותם הטכנולוגיה הנדרשת להספקת הטלפונים בגדר הפרויקט המוצע.
במעמד חתימת החוזה, על יסוד מצגי השווא, העביר גולן לנאשמים תשלום ראשון ע"ס 100,000 ₪ ובהמשך העביר שתי המחאות נדחות ע"ס 400,000 ₪. הנאשמים קיבלו סכום זה, ביודעם כי הכספים ניתנו להם על סמך המצגים הכוזבים שהציגו.
אישום שלישי – נאשם 1 בלבד:
בראשית שנת 2006, פנה נאשם 1 לדוד ספקטור (להלן: "ספקטור") שעסק בתחום הייעוץ האסטרטגי, בבקשה לסייע לו בהשתלבות בקהילה העסקית בישראל. נאשם 1 הציג עצמו בכזב כאיש עסקים אמיד המחזיק הון רב בחשבונות בנק זרים.
ביום 04.02.06 חתמו נאשם 1 וספקטור חוזה לפיו בתמורה לשירותי הייעוץ שיעניק ספקטור לנאשם 1, ישלם הלה סך כולל של 209,700$ לשנה [להלן: "ההתקשרות"], בעוד נאשם 1 לא התכוון לשלם לספקטור על שירותיו.
לאורך ההתקשרות, מסר נאשם 1 שלושה שקים לספקטור, עבור שירותיו, ביודעו כי לשקים אלה אין כיסוי בנקאי:
א. שק משוך על בנק BNP PARIBAS מיום 04.05.06 על-סך 270,000 אירו.
ב. שק מאת חברת "סטרויטקס" מיום 24.04.06 על-סך 296,000 ₪.
ג. שק מאת חברת "טורלה" מיום 12.05.06 על-סך 160,000 ₪.
[להלן: "השקים"].
סמוך לאחר מכן, חוללו השקים, שבעדם ניתנו שירותים מאת ספקטור.
בראשית שנת 2009, במהלך פגישה, פנה נאשם 1 לספקטור במטרה לשוב ולשכור את שירותיו כיועץ אסטרטגי לחברה בכלל ולנאשם 1 בפרט. ספקטור התנה התקשרות זו בתשלום חוב על-סך 270,000 אירו בגין שירותיו בשנת 2006 (להלן: "החוב").
במהלך שנת 2009 התחייבו הנאשמים, בשם החברה, לשלם את החוב (להלן: "ההתחייבות").
בשל התחייבות זו, הסכים ספקטור לייצג את החברה, בין השאר, במשא ומתן לרכישת השליטה בחברת התקשרות "אקספון 018" – שווי העסקה הוערך בכעשרה מיליון דולר. זאת על אף שהנאשמים ידעו שאין לחברה את ההון הנדרש (להלן: "המשא ומתן").
המשא ומתן לא הבשיל לכדי הסכם וכל תכליתו היה להאדיר את שמה ואת המוניטין של החברה בקהילה העסקית בכלל ובקרב ציבור המשקיעים בפרט. הנאשמים עשו שימוש לרעה במשא ומתן בכך שיצרו מצג ששווא כלפי משקיעים פוטנציאליים לפיו החברה בעלת עוצמה כלכלית אדירה.
במעשיו אלה, קיבל נאשם 1 במרמה שירותי ייעוץ מספקטור בסך כולל של כ- 270,000 אירו וכן מסר לידיו את השקים, כשהוא יודע שאין חובה על הבנקאי לפרוע אותם.
אישום רביעי:
בין א.א. (להלן: "א.א.") ובין נאשם 2 היתה קיימת היכרות עסקית מוקדמת לתקופה הרלוונטית לכתב האישום. במהלך המחצית השנייה של שנת 2009, נפגשו הנאשמים עם א.א. והציגו בפניו אפשרות להשקיע במיזם חדשני של החברה בתחום רפואת השיניים, בפיתוחו של נאשם 1, (להלן: "מיזם רפואת השיניים"). נאשם 1 עשה כן, במטרה לקבל כספים במרמה כאשר ידע כי הכספים יינתנו לו על סמך המצגים הכוזבים, היות ולא הייתה ברשותו הטכנולוגיה הנדרשת למימוש העסקה המוצעת.
הנאשמים הציעו ל-א.א. להשקיע סכום של 50,000$ בתמורה ל-10% בשותפות במיזם רפואת השיניים ו-א.א. נענה להצעה זו והעביר ביום 01.07.09, או בסמוך לכך, את הסכום האמור לנאשמים.
בסמוך לאחר מכן, הציעו הנאשמים ל-א.א., להשקיע במיזם חדשני של החברה, העוסק בתחום התקשורת הלוויינית, על בסיס טכנולוגיה שברשות החברה ובפיתוחו של נאשם 1 (להלן: "מיזם התקשורת"), זאת כאשר אין בכוונתו של נאשם 1 לפעול למען מיזם התקשורת ומבלי שהחברה מחזיקה אמצעיים טכנולוגיים, כנטען במהלך הפגישה וכל מטרתו הייתה לקבל מ-א.א. כספים במרמה.
הנאשמים הציעו ל-א.א. להשקיע סכום של 50,000$ בתמורה ל-10% בשותפות במיזם התקשורת ו-א.א. נענה להצעה זו והעביר ביום 20.07.09, או בסמוך לכך, את הסכום האמור לנאשמים.
לאחר האמור, הציעו הנאשמים ל-א.א., במסגרת תכניתם המשותפת לרמות משקיעים בחברה, להוסיף ולהשקיע במיזמים הללו ובמיזמים אחרים, שפיתח כביכול נאשם 1 ואשר נטען לגביהם בכזב כי יניבו רווחים עצומים לחברה ולמשקיעים בה, וזאת במטרה לקבל את כספו של א.א, במרמה.
במהלך התקופה שבין אוגוסט 2009 ועד סמוך לאפריל 2011 [להלן: "התקופה"], הציעו הנאשמים ל-א.א. להשקיע בחברה המפתחת, בין היתר, את המיזמים הבאים: התפלת מים בהודו ובסין; פיתוח תרופה לסרטן; שעון משוכלל עם מצלמות אבטחה ויכולות שידור; מכונית הנוסעת על אנרגיה סולארית; מטריה וירטואלית; מיזמים סולאריים; תוכנה לחיזוי שערי מטבע – כל זאת ביודעם שמדובר במצגים כוזבים וכי אין ביכולתם ואין ברשותם הטכנולוגיה הנדרשת למיזמים האמורים.
כחלק ממסכת המרמה כלפי א.א., הציגו הנאשמים בפניו, בין השאר, מסמכים כוזבים ומזויפים הנחזים להיות חוזים שנחתמו בין החברה לבין חברות בינלאומיות ובנקים, בעניין המיזמים כאמור.
ב. כן הוצגו מסמכים בנקאיים כוזבים, לרבות דפי חשבון ע"ש חברה זרה: SKY ROYAL אשר הקימו הנאשמים בהונג קונג - הנחזים להיות מסמכים המשקפים איתנות פיננסית של החברה.
ג. הנאשמים ידעו כי החברה לא חתמה על חוזים בקשר למיזמים ואלה אינם קיימים, וממילא לא נתקבלו בגינם תקבולים כלשהם. להלן, ביחד: "מצגי השווא"].
על יסוד מצגי השווא, העביר א.א. במהלך התקופה לנאשמים, אם במישרין ואם לחשבון החברה, סך כולל של 7 מיליון ₪. הנאשמים נקטו בפעולות יזומות כדי להוליך שולל את א.א. ולטעת בו תקווה כי המיזמים נושאים פרי ביודעם כי המיזמים אינם קיימים. כחלק מהמצגים הכוזבים, הנאשמים הציגו והשתמשו במסמכים כוזבים ובמסמכים שזייפו, בכוונה לרמות את א.א., בין היתר:
א. מסמך מטעה הנחזה להיות מזכר הבנות חתום בין חברת נוברטיס העולמית [להלן: "חברת נוברטיס"] לחברה, לפיו רכשה חברת נוברטיס את הזכויות במיזם רפואת השיניים.
ב. מסמך מטעה הנחזה להיות העברה בנקאית בינלאומית, ע"ס 1.5 מיליארד דולר מחברת נוברטיס לחשבון החברה, במסגרת מיזם רפואת השיניים.
ג. מסמך המטעה נחזה להיות מזכר הבנות חתום בין בנק HSBC הונג קונג [להלן: "בנק HSBC"] לחברה לפיו רכש בנק HSBC 80% מהזכויות במיזם תוכנת הפורקס לחיזוי שערי מטבע.
ד. מסמך מטעה הנחזה להיות העברה בנקאית בינלאומית, ע"ס 867 מיליון דולר מבנק HSBC לחשבון החברה, במסגרת מיזם תוכנת הפורקס לחיזוי שערי מטבע.
ה. המחאה בנקאית מיום 07.11.10 מחשבון החברה לטובת א.א. על-סך 10 מיליון ₪ הנחזית להיות תשואה חלקית בגין השקעותיו בחברה, זאת כאשר הנאשמים ידעו כי החברה לא הניבה כל תשואה וכי אין להמחאה כיסוי בחשבון.
מסמך מטעה הנחזה להיות העברה בנקאית בינלאומית לחשבון אחיו של א.א., מיום 21.01.11 על-סך 6 מיליון דולר הנחזית להיות תשואה חלקית בגין השקעותיו של א.א. בחברה.
[להלן ביחד: "המסמכים"]
במעשיהם המתוארים לעיל, קיבלו הנאשמים במרמה מא.א., בנסיבות מחמירות, סך של שבעה מיליון ₪. כאשר לפני כן קיבל נאשם 1 במרמה בנסיבות מחמירות סך של 100,000$ מא.א.. כמו-כן, זייפו הנאשמים בכוונה לרמות ובנסיבות מחמירות, את המסמכים והשתמשו בהם וכן הוציאו שק שמשכו כשהם יודעים שאין חובה על הבנקאי לפרוע השק.
