בית המשפט העליון דחה ערעורם של השוטרים מנהריה
תאריך: 20/09/2010 15:09 מחבר: מערכת האתר
פיצוצים בנהריה
לשוטרים במשטרת נהריה, נמאס מהעבריין מיכאל מור שהטיל מורא על אנשי עסקים ובכירים בעירייה. הבלשים לא הפחידו את מור. הוא איים עליהם בגלוי ובאמצעות חייליו. מטען הושלך לעבר ביתו של אחד הבלשים. המעשה יוחס לכנופיה של מור. איסוף מודיעין כנגד מור לא הניב את הראיות הדרושות. פניות חוזרות ונשנות לפיקוד המשטרה במחוז הצפוני לא הביאו את הישועה. השוטרים בחזית הרגישו מאויימים. הדאגה לשלום משפחותיהם הובילה אותם למעשה נקם, בשיטות המתאימות לעולם העברייני ולא לשומרי חוק.
במהלך שנת 2006 הניחו השוטרים מטען חבלה מתחת לרכבו של מור ואחד נוסף בסמוך לחלון דירה בה התגורר בן אחותו. המטען בדירה התפוצץ אך לא היו נפגעים. בעקבות כך בדק מור את תחתית רכבו ומצא את המטען הנוסף. חבלני משטרה הוזמנו למקום והמטען פורק ללא נפגעים. נפתחה חקירה מאומצת שלא הניבה תוצאות.
המפנה התרחש בנובמבר 2007. רכז מודיעין במשטרת נהריה נחקר על ידי מח"ש (מחלקת חקירות שוטרים) בחשד לביצוע עבירות שאינן קשורות למיכאל מור. אותו רכז ככל הנראה תיכנן לצאת בזול מהחקירה והחליט למכור מידע רגיש לחוקריו וסיפר להם כי המטען במכוניתו של מור והמטען הנוסף שהתפוצץ אינו קשור למסכת חיסולים בעולם התחתון אלא מעשה נקמה של בלשים ממשטרת נהרייה בעבריין מור שאיים על חייהם והם אלו שרצו לחסל אותו לפני שהוא יקדים אותם.
כתב אישום והרשעה
החשדות נגד השוטרים הנוקמים התבססו לאחר שאחד השוטרים המעורבים, מנחם אוחנה חתם על הסכם עד מדינה ושוטר נוסף הודה במיוחס לו. עיון בכתב האישום שהוגש לבית המשפט מעלה את השתלשלות העניינים הבאה:
על פי הנטען בכתב האישום בתאריך 10.10.2006 הושלך רימון רסס על ידי גורמים עבריינים בעיר נהריה לעבר ביתו של השוטר אלדד אלחד. ביום שלמחרת נפגש השוטר יוסי לוי והשוטר מנחם אוחנה שהפך לעד מדינה עם עוד שוטרים נוספים. במפגש דנו בדרכים לביצוע נקמה באותם עבריינים החשודים בהשלכת הרימון. בפגישה נוספת בין עד המדינה לנאשמים, הועלו הצעות שונות לאופן הפגיעה בעבריינים החשודים. לבסוף הוחלט להשתמש במטען מסוג צינור. הנאשמים קבלו הדרכה מרן קרוטר (שזוכה) כדי שידריך אותם כיצד להרכיב המטען.
למחרת היום נרכשו הפריטים הנדרשים להרכבת מטען הצינור אליו הוחדרו כדוריות עופרת כדי להגביר את עוצמת הנזק. בסופו של דבר הוחלט, על דעת כל הנוכחים, להניח את מטעני החבלה בביתו של רפי בן שלום ובמכונית של מיכאל מור. בנוסף סוכמה חלוקה העבודה בין הנאשמים ועד המדינה , כך שצוות אחד יניח את מטען החבלה בביתו של בן שלום, ואילו הצוות השני, יניח את מטען החבלה במכוניתו של מור.
בלילה שבין 21.10.2006 ל- 22.10.2006 נפגשו הנאשמים והתחלקו לצוותים. צוות אחד שכלל את רמי מוסא ואלדד חדד הצמיד את המטען למכוניתו של מור. ואילו הצוות השני שכלל את יוסי לוי, יניב אשור ועד המדינה הטמינו את מטען הצינור בביתו של בן שלום. כעבור פרק זמן של כ- 35 דקות ממועד חימוש שעוני ההפעלה , התפוצץ מטען החבלה שהונח על אדן חלון ביתו של בן שלום, והרסס שכלל כדוריות עופרת עף לכל עבר בעוצמה רבה, וגרם לנזק לרכוש בלבד. מטען החבלה שהונח מתחת לרכבו של מור לא התפוצץ, וזאת בשל תקלה טכנית.
כתב אישום הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה. בתום דיונים ממושכים הרשיע בית המשפט ביולי 2009 את השוטרים המעורבים ודחה את טענתם להגנה עצמית. על המורשעים הוטל עונש של שנת מאסר בפועל ושנה אחת על תנאי.
ערעור לעליון
המורשעים הגישו ערר לבית המשפט העליון. כשנה לאחר הרשעתם במחוזי דחה העליון את ערעורם והותיר על כנה את החלטת המחוזי " בסיכומו של דבר"כתב השופט ג'ובראן " לא מצאתי בטענות, מי מהמערערים, כדי לשנות את האיזון שנערך על ידי בית המשפט המחוזי בשלב גזירת דינם, ולכן אציע לחברי לדחות את הערעורים על גזר הדין.
בסכומו של פסק הדין שדחה את הערעור נכתב עוד: " המערערים אשר לפנינו הינם שוטרים במשטרת ישראל. רשויות אכיפת החוק לא הצליחו להבטיח כי הם יבצעו את תפקידם ללא מורא וללא פחד, ובעקבות עבודתם במשטרת ישראל הופעלה כנגדם וכנגד בני משפחותיהם מסכת איומים, אשר כללה גם ניסיונות פגיעה של ממש. אולם, תגובתם – בדמות הנחת מטעני חבלה – אינה יכולה להתקבל במדינה דמוקרטית שומרת חוק.
אין זו דרכם של שוטרי ישראל לפעול למיגור הפשיעה באמצעות הנחת מטעני חבלה. דווקא מהמערערים, שהיו עד למעשים נשוא כתב האישום אנשי חוק למופת, היה מצופה שינהגו בצורה שונה אל מול המציאות הקשה ששררה בעיר נהריה. אסור היה להם להשתמש באותם אמצעים בהם השתמשו אלו שניסו להלך עליהם אימים. המערערים לצערי אימצו לעצמם שיטת פעולה של עבריינים ולא של אנשי חוק, והפכו ממגן החוק לתוקפו. במעשיהם אף פגעו המערערים באמון הציבור וברשויות אכיפת החוק, "
