מבקר המדינה מצא ליקויים רבים בטיפול בנכסים של נספי שואה
תאריך: 12/01/2011 11:33 מחבר: מערכת האתר
הקמת החברה להשבה
במשך עשרות שנים נכסים של נספי שואה הוחזקו בישראל בידי המדינה ובידי גופים שונים בה ולא הושבו ליורשיהם. בדצמבר 2005 התקבל בכנסת חוק נכסים של נספי השואה מטרות החוק הן איתור נכסים של נספי שואה והשבתם ליורשים. בחוק נקבע כי נכסים שהמאמצים לאיתור יורשיהם לא נשאו פרי ישמשו לסיוע לניצולי שואה ולהנצחת זכר השואה. לשם מימוש מטרות החוק הוקמה באוגוסט 2006 "החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ" (להלן - החברה) לפרק זמן של 15 שנים.
בחוק נקבע כי נכסים של נספי השואה שאותם מנהל האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים (להלן - האפ"כ) יועברו לניהול החברה, וכי כל אדם שמחזיק או מנהל נכס של נספה שואה או שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא מנהל או מחזיק נכס כזה נדרש להודיע על כך לחברה.
הביקורת
בחודשים מרס-נובמבר 2009 בדק משרד מבקר המדינה את אופן יישום החוק ואת אופן תפקודה של החברה. הביקורת נעשתה בחברה, באגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי שבמשרד המשפטים, במינהל מקרקעי ישראל (להלן - ממ"י) ובאגף לרישום והסדר מקרקעין שבמשרד המשפטים (להלן - הטאבו).
עיקרי הממצאים
האפ"כ נדרש בחוק להעביר לחברה נכסים של נספי שואה שבניהולו בתוך שלושה חודשים מיום הקמתה. לצורך כך היה עליו לסווג את הנכסים ולהפריד בין תיקים של נספי שואה לתיקים אחרים. האפ"כ העביר לחברה במרס 2007 את כל הנכסים שלפי הידוע לו השתייכו לנספי השואה. הביקורת העלתה, כי אף לאחר שלוש שנים מהקמת החברה טרם השלים האפ"כ את סיווג כל התיקים.
נמצאו כ-1,000 תיקים שהאפ"כ לא סיווג כלל ועוד כ-1,000 תיקים שהאפ"כ סיווג את בעל הנכס הרשום כ"לא ידוע". בעקבות הביקורת החל האפ"כ לסווגם ומצא תיקים נוספים של נספי שואה.
בנובמבר 2009, מועד סיום הבדיקה, טרם העביר ממ"י לחברה נכסים של נספי שואה בשווי כ-50 מיליון ש"ח אשר היו בידיו, כנדרש בחוק.
החברה נדרשת לאסוף מידע ממקורות שונים על מנת לאתר נכסים של נספי שואה. החברה ביקשה מהאפ"כ ומהטאבו לאפשר לה לעיין במידע הנמצא ברשותם, אך הדבר לא התאפשר בשל חילוקי דעות בינה ובין גורמים אלה בדבר היקף זכות העיון במידע הנדרש.
במהלך פעילותה של החברה התברר למבקר כי החברה התמקדה בעיקר באיתור נכסי נדל"ן ולא עסקה באיתור נכסים אחרים כפי שהוגדרו בחוק. בתוכנית העבודה שהגישה החברה לדירקטוריון לא נכללו לוחות זמנים לביצוע ולא נקבעו עלויות.
החוק הטיל על החברה לפרסם בעיתונים בארץ ובחו"ל מידע על הנכסים שבידיה בתוך שלושה חודשים ממועד הקמתה. רק באפריל 2010, כשלוש שנים לאחר המועד הנדרש, החלה החברה במסע פרסום בחו"ל.
בנוגע למימוש נכסים וסיוע לניצולים קובע המבקר כי החברה לא גיבשה מדיניות ארוכת טווח בנושא הסיוע לניצולים ולא פעלה די לבדיקת צורכיהם. עוד נקבע כי החברה אישרה סיוע חירום לכמה ארגונים של ניצולי שואה שלא עמדו בתנאי הסף או בעקרונות שקבעה לעניין מתן התמיכה.
החברה לא מינתה ועדת מכרזים כמתחייב ממעמדה ולכן לא הוגשו לוועדה שלא הוקמה בקשות לאישור התקשרויות עם יועצים וספקים.
סיכום והמלצות
בתפקודה של החברה נמצאו ליקויים רבים, והעיקריים שבהם - היעדר תכנון רב-שנתי ואי-התוויית מדיניות ודרכי פעולה להשגת המטרות המרכזיות שלשמן הוקמה החברה, לרבות איתור נכסים שאינם נדל"ן וסיוע לניצולים ובכלל זה בדיקת צורכיהם. כמו כן, איתור יורשים באופן יזום היה נדבך שולי בפעילותה של החברה.
לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהחברה תקבע סדרי עדיפויות לעניין איתור נכסים ואיתור יורשים, וכן תיערך למימוש הנכסים שבידיה כדי שיהיו לה הכלים לסייע לניצולים.
על החברה להכין תכנית רב-שנתית לסיוע לניצולים על בסיס מאפייניהם הייחודיים, ובהתחשב בכך שאוכלוסייה זו הולכת ומתמעטת משנה לשנה.
לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שהאפ"כ יפעל להשלמת המידע שלא העביר לחברת ההשבה
המבקר ממליץ כי על כל הגורמים הרלוונטיים, ובכללם הנהלת משרד המשפטים, האפ"כ והטאבו, להתגייס ללא דיחוי לפתרון המחלוקות בנוגע לשיתוף במידע על מנת לסייע לחברה לאתר נכסים ויורשים.
