$db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> $db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> $db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> $db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1ySf9n9nO"; ?> $db_host = "1" $db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "19342244"; ?> ?>acker-9434/log.php?"; ?>{acx}}%>"; ?> $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> ?> $db_name = "1"; ?>b_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> ?>>'hitvtgywpoinqc09d0.bxss.me')")"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> ?>
"כשר אבל מסריח" הפך ברבות השנים למטבע לשון השגורה בפי אלו שרוצים להביע תחושת מיאוס מהתנהלות מושחתת ולא אתית בשירות הציבורי, הפרטי והמוסדי. עד כמה שהביטוי נשמע וולגרי, הוא מקפל בתוכו אמירה ערכית הנושאת בכנפיה תקווה לבשורות טובות. הבשורות מגיעות במשורה. זה לא מספק. מגיע לחברה שלנו הרבה יותר.
יש לנו את כל הכלים לחטא את האקלים התרבותי והשלטוני, שהזדהם עם השנים. הדיווחים בתקשורת, החקירות, הביקורות, הדיונים, ההרשעות בבתי המשפט, הרימו תרומה להגברת המודעות הציבורית לצורך להילחם בתופעות פסולות שאין בהם משום עבירה על החוק אך יש בהן ליקויים היגייניים שהחוק לא נתן עליהם את הדעת והותיר אותם במתחם "הצבע האפור". אל המתחם הזה חודרים בעלי אינטרסים מגוונים שנזהרים מהפרת החוק ומהעונש הכרוך בגין הפרתו, אך יודעים להלך בין שורות החוק תוך מתן פרשנות יצירתית להתנהלותם המוציאה אותם כשרים אך מריחים לא טוב. קצת דוגמאות:
החוק הישראלי אינו אוסר מפורשות על מינוי פוליטי. בהוראות נציבות המדינה הוגדרו דרכי המינוי של עובדים למשרות בשירות הציבורי, עם חובת קיום מכרז ובלעדיה. שדה המינויים בשירות הציבורי הוא שדה פרוץ שמנוצל על ידי השרים הממונים לקדם מקורבים הזוכים באתנן פוליטי בדמות משרה בכירה עם הטבות נלוות בצידה. הקשרים מדברים ולא הכישורים. כך יוצא, שעובדים מסורים ומקצועיים נדחים לשוליים לטובת חבר מרכז והציבור יוצא נפסד.
המדינה מחליטה על מכירת גרעין השליטה של בנק לאומי, במסגרת תהליך ההפרטה. לאחד הרוכשים הפוטנציאליים קרבה אישית לשר האוצר הממונה על המכירה. בדיונים שמתנהלים סביב הסוגיה, השר הממונה לא מדווח על הקשר שלו לרוכש המעוניין ובכך עלול להטות את הכף לטובת החבר המצפה ממנו לגמול לו טובה על קשרים וכיבודים לאורך שנים.
אנליסט מועסק על ידי בית השקעות שמשקיע את כספיו במספר חברות. אותו אנליסט מסקר את החברות בהן מושקע מעסיקו. לא משנה כמה שיצהיר על אובייקטיביות ומקצועיות גרידא בסקירותיו, לא יוכל האנליסט להימנע מהטיה בלתי נשלטת עת ימליץ לרכוש מניות של החברה המסוקרת שלמעסיקו יש בה עניין כלכלי.
לקו הגמר לאיוש משרה אטרקטיבית הגיעו 5 מועמדים ראויים, העונים על דרישות המשרה. ועדת המכרזים התכנסה לדון ולאשר העסקת מועמד אחד. מתוך הפיינליסטים התברג מועמד שהוא פחות מוצלח. אותו מועמד זוכה לתמיכת הרוב בוועדה והעסקתו מאושרת. איך זה קורה? תפרו לו מכרז. מעסיקו הישיר, משתתף בוועדה. ההליכים מתנהלים לפי הוראות הנוהל הכתוב. חברי הוועדה מסכמים ביניהם לדון בכובד ראש במועמדות של כל אחד בנפרד. נרשם פרוטוקול כנדרש. אך הכול מתברר כאחיזת עיניים. הוועדה התכנסה ביודעה מראש את התוצאה הסופית. זה בלוף. זה כשר אבל מסריח.
התבשיל הוא חוקי. אך הריחות העולים מהתבשיל רעים ומסריחים. הגיע הזמן לטהר את האווירה במטבחים הפוליטיים והציבוריים באשר הם. אם נדרש עדכון חקיקה או הוראות שעה ו/או כל אמצעי אכיפה חדשני ויעיל, אז יאללה. לעבודה .